לאחר הכיבוש המוצלח ביריחו, עם ישראל פונים לכבוש את העיר הבאה: העי. עוד לפני שמסופר דבר על המלחמה, הפרק נפתח באקורד שלילי: "וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם וַיִּקַּח עָכָן בֶּן כַּרְמִי בֶן זַבְדִּי בֶן זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם וַיִּחַר אַף ה' בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (א).
מלחמת העי הראשונה והכישלון (ב-ה)
יהושע שולח מרגלים לעי, כפי שגם עשה לפני כיבוש יריחו. בניגוד לסיפור המרגלים ביריחו, כאן הכתוב לא טורח לספר על מעלליהם של המרגלים בעי אלא רק את מסקנתם: "אַל יַעַל כָּל הָעָם כְּאַלְפַּיִם אִישׁ אוֹ כִּשְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ יַעֲלוּ וְיַכּוּ אֶת הָעָי אַל תְּיַגַּע שָׁמָּה אֶת כָּל הָעָם כִּי מְעַט הֵמָּה" (ג), וכך גם יהושע עושה, אלא שבמהרה מתברר שמדובר בטעות ונהרגים "כִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה אִישׁ" (ככל הנראה הכוונה כאן למספר "עגול" – 3 פעמים 12. היום היינו אומרים כשלושים, בגלל הכפלה של 10). התגובה במחנה ישראל קשה: "וַיִּמַּס לְבַב הָעָם וַיְהִי לְמָיִם" (ה).
ה' ויהושע (ו-טו)
יהושע פונה לה' בזעקה ואף מערער על עצם הכניסה לארץ. בנקודה הזו יהושע נשמע כמו עם ישראל בתלונותיו במדבר. ה' מרגיע את יהושע ואומר לו "קֻם לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נֹפֵל עַל פָּנֶיךָ?" (י) ומגלה לו את מה שאנחנו כבר יודעים מתחילת הפרק – עם ישראל מעל בחרם, מישהו לקח מהשלל של יריחו שהיה מוקדש לה'. כדי לגלות מי חטא יש לערוך גורל ולהעניש אותו "יִשָּׂרֵף בָּאֵשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ" (טו).
ביצוע הגורל ולכידת עכן (טז-כו)
יהושע משכים בבוקר, ומתחיל לבצע את הגורל. הכתוב לא טורח להסביר איך הגורל מתבצע בדיוק, ונחלקו בעניין זה פרשנים וחוקרים. בכל אופן בסופו של דבר נלכד עכן משבט יהודה, והוא אף מודה בחטאו. יהושע שולח אנשים לרוקן את אוהלו של עכן מהשלל של יריחו, ועם ישראל רוגמים אותו באבנים. המקום שבו עכן נענש נקרא "עֵמֶק עָכוֹר" (כו).