מות מרים ותלונת בני ישראל (א-ו)

בני ישראל מגיעים אל מדבר צין בחודש הראשון, ולפי פירוש הראב"ע מדובר על השנה הארבעים, ומרים מתה. מיד לאחר מכן "וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה" (ב). העם 'רבים' עם משה ומתלוננים בצורה חריפה "וְלָמָה הֲבֵאתֶם אֶת קְהַל ה' אֶל הַמִּדְבָּר הַזֶּה לָמוּת שָׁם אֲנַחְנוּ וּבְעִירֵנוּ" (ד). משה ואהרן פונים לה' "וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֲלֵיהֶם" (ו).

הפתרון: הוצאת מים מהסלע (ז-יא)

ה' אומר למשה לקחת את מטהו, להקהיל את העדה ולהוציא מים מן הסלע "לְעֵינֵיהֶם" (ח). משה לוקח את המטה "כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ" (ט), יחד עם אהרן הם מקהילים את העדה ואומרים להם "שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים הֲמִן הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם" (י). משה מכה בסלע פעמיים, ויוצאים ממנו מים "וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם" (יא).

חטא משה ואהרן (יב-יג)

ה' שוב מדבר, והפעם לא רק עם משה אלא גם עם אהרן "יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם" (יב). על ההסבר לחטאם של משה ואהרן שבגינו לא נכנסו לארץ ראו בדבריהם של הרב חיים נבון, חנן פורת, והרב ד"ר יואל בן נון

הבקשה מאדום לעבור בארצם (יד)

על אף העונש של משה ואהרן לא להיכנס לארץ, המסע ממשיך. משה שולח מלאכים מקדש למלך אדום לבקש לעבור בארצו. מלך אדום מסרב בתקיפות "וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ" (יח), על אף שבני ישראל מתחייבים לא להזיק ולא להשתמש בדבר בארץ אדום. עם ישראל נאלץ לעבור שלא דרך אדום "וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו" (כא).

מות אהרן (כב-כט)

מקדש נוסעים ישראל להר ההר, ושם ה' מצווה שאהרן ימות. אהרן ומשה עולים להר יחד עם אלעזר, בן אהרן. משה פושט את בגדי הכהונה של אהרן ומעביר אותם אל אלעזר. משה ואלעזר יורדים מההר, בלי אהרן, שמת בפסגת ההר. "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן וַיִּבְכּוּ אֶת אַהֲרֹן שְׁלֹשִׁים יוֹם כֹּל בֵּית יִשְׂרָאֵל" (כט).