אחרי שנְבוּכַדרֶאצַר השתלט, התחיל פרק הזמן של העונש, ורק כניעה וקבלת הדין יעשו את רצון ה'. כמה קשה לשמוע דברים כאלה – אין עוד מקום לתיקון ולא לתשובה, וגם לא לתפילה – פשוט עבר הזמן.
המסכת השלישית בספר ירמיהו (פרקים כ"א עד כ"ט, ול"ד עד ל"ו) שייכת לנבואה הסיפורית. בדומה לפרקי נבואה רבים בספרי שמואל ומלכים, אנו קוראים בכל פרק את הקשרו, מתי התרחשו ונאמרו הדברים, ועל איזה רקע. בעשרים הפרקים הראשונים כמעט ואין פתיחות רקע (חוץ מפתיחת הספר, וחוץ מהזכרת יאשיהו המלך בפרק ג').
הפרק הראשון במסכת הסיפורית, פרק כ"א, פותח כמעט בסוף, בעיצומו של המצור הבבלי על ירושלִַם, כ-20 שנה אחרי העינויים שספג ירמיהו מיד פַּשחוּר בן אִמֵר על "המַהְפֶּכֶת" בראשית ימי יהויקים (כ', א-ג), שלח המלך צדקיהו את פַּשחוּר בן מָלכִּיה, להתחנן ולבקש שיתפלל לנס, כי רק נפלאות ה' יוכלו להציל את העיר הנצורה.
לפַשחוּר הראשון, אכזר כמו יהויקים מלכו, הבטיח הנביא שבי וגלות לבבל, שם ימות. לפַשחוּר הטוב והעדין (כמו המלך צדקיהו ששלח אותו) הבטיח הנביא מגפות נוראיות וחורבן העיר, שיינצל ממנו רק מי שיצא אל הבבלים בכניעה. מדוע? מאז השתלטות נְבוּכַדרֶאצַר על המרחב, כמעט וחדל הנביא מדברי תוכחה, ודבק במילה אחת – כניעה!
מאז ישעיהו התנגדה הנבואה לרעיונות המרד נגד המעצמה (אשור לפני בבל), אבל נאבקה בכל כוחה גם נגד כניעה על כל המשתמע ממנה. גם ירמיהו הלך בדרך זו שנים רבות; אולם אחרי שנְבוּכַדרֶאצַר השתלט, התחיל פרק הזמן של העונש, ורק כניעה וקבלת הדין יעשו את רצון ה'. כמה קשה לשמוע דברים כאלה – אין עוד מקום לתיקון ולא לתשובה, וגם לא לתפילה – פשוט עבר הזמן.
גם משה רבנו (במדבר י"ד, מ-מה), אחרי גזרת 40 השנה במדבר, אמר למעפילים לחדול מכל ניסיון לעלות לארץ, עד שיבוא הזמן הבא. ירמיהו יינבא ל-70 שנה.
באדיבות אתר 929