תיקון המציאות

שני הפרקים החותמים את ספרנו עוסקים לסירוגין בנבואות תוכחה ופורענות לרשעי העם, ובנבואות על הטובה לעתיד לצדיקים. החלק הראשון בפרקנו (א-ז) כולל נבואת תוכחה חריפה לעם על התמכרותו לעבודה זרה. בחלק השני (ח-טו) מבדיל הנביא בין הרשעים ועונשם, לצדיקים ושכרם. בחלק השלישי (טז-כה) מתאר הנביא את הטובה הצפונה לצדיקים בעולם הזה, בדמות בריאת עולם חדשה, המקבילה לנבואות אחרית הימים בפרק ב׳ ובפרק י"ב. נבואת הנחמה בפרקנו, בשונה מנבואות אחרית הימים הקודמות, מתארת את עידונה ותיקונה של המציאות בירושלים, בגבולות חוקי הטבע - ללא שינוי סדרי בראשית.

א. דברי ה׳ בפרקנו מופיעים מיד לאחר דברי העם במזמור התחינה בפרקים ס"ג-ס"ד. כיצד מהווים דברים אלה תשובה לטענתם (ראו ביחוד ס"ד,י-יא), ומהו הפתרון העולה בנבואתנו לבעיית הגאולה? (ראו פסוקים ח-טז)

ב. ׳כִּי הִנְנִי בוֹרֵא שָׁמַיִם חֲדָשִׁים וָאָרֶץ חֲדָשָׁה׳ - המאפיין המרכזי החורז את נבואת הנחמה בפרקנו הוא הנגדת צרות העבר (׳לא... ולא׳) לעתיד המתוקן (׳כי אם...׳), והוא כולל היבטים שונים של שמחה שתהיה בירושלים.

1) ׳וְלֹא יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה׳ - בפסוקים יט-כ עוסקת הנבואה בשינוי שיתחולל ביחס למוות. האם מדובר בה על ביטול המוות? ממה נובע הבכי שנזכר כאן, וכיצד הוא ייפסק בעתיד?

2) בפסוקים כא-כב עובר הנביא לתיאורי נטיעה ובניין. השוו לדברים כ׳,ה-ז. ולעומת זאת לדברים כ"ח,ל-לג. שימו לב מיהו ה׳אחר׳ בכל תיאור, ומהו התיקון בנבואתנו העולה מהשוואות אלה? חישבו - מה הקשר בין תיקון זה לתיקון שנזכר בפסוקים יח-יט?

3) לסיכום, מהו אופיה של המציאות המתוקנת בעתיד המתוארת בנבואתנו? 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"