תוכחה ראשונה

ירמיהו מתנבא לאחר שנים רבות שבהן לא היתה נבואת תוכחה בממלכת יהודה - מימי המלך חזקיהו והנביא ישעיהו. בשנות מלכותו הארוכות של מנשה, בנו של חזקיהו, נרדפו ונרצחו הנביאים, כפי שמפורש בסוף פרקנו (פסוק ל). נבואתו של ירמיהו באה בסמוך לעליית המלך יאשיהו, נכדו של מנשה, ובמקביל לתהליך התיקון וההתחדשות הדתית שהוביל בממלכה. פרק ב׳ כולל את נבואתו הראשונה של ירמיהו לישראל. הנבואה פותחת באחד התיאורים המרגשים ביותר של ראשית הקשר בין ה׳ לעמו - ׳זכרתי לך חסד נעוריך׳ (ב). מיד לאחר מכן היא עוברת במעבר חד למציאות הרוחנית הקשה בימי ירמיהו, שבה העם עזב את אלוקיו ובגד בו.

א. המילה ׳ארץ׳ קושרת את הפסקה הראשונה בפרק לנבואת התוכחה שאחריה, וחוזרת שבע פעמים בפסוקים א-ז. עקבו אחר המופעים השונים ובחנו את זהות הארץ בכל פעם ואת התהליך המשתקף דרכם. שימו לב כיצד מתוארת ההליכה במדבר בפסוק ב, וכיצד היא מתוארת בפסוק ו. במה ממוקדת הביקורת על העם בפסוק ז?

ב. ׳וְעַתָּה מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁחוֹר...׳ בפסוק יח מוכיח הנביא את העם על בקשת העזרה משתי המעצמות הגדולות - מצרים בדרום ואשור בצפון (ראו גם פסוקים לו-לז). מהן הסיבות להתנגדות זו? התייחסו להקשרו של הפסוק, בייחוד לזיקה בין הדרך בפסוקנו לדרך בפסוק יז, ובין דימוי שתיית המים בפסוקנו לדימוי המקביל בפסוק יג.

ג. בפסוקים כ-כה מתאר ירמיהו את חטא העם באמצעות רצף של דימויים מעולם האדם, החי, והצומח. מהי התכונה העומדת במרכז הביקורת בכל הדימויים הללו?

ד. בהמשך הפרק מוכיח הנביא את העם על חטאי שפיכות דמים.

1) בפסוק ל נזכרת רציחת הנביאים. כיצד נקשר מעשה זה לפסוקים הסמוכים לו?

2) בפסוק לד רומז הנביא לדין ׳בא במחתרת׳ בשמות כ"ב,א. מה משמעות העובדה שהנרצחים לא נמצאו במחתרת? 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"