לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

בחלקו הראשון של פרק ג' (א-ב) משורטט השפע הרוחני שיושפע על העם כולו, שיבוא בהמשך לשפע החומרי שתואר בסוף פרק ב' (יט-כז). חלקו השני של הפרק (ג-ה) עובר לתיאור יום ה' ומוראותיו ולהצלה שתהיה לאלו שיקראו בשם ה'.

א. 'וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר' (א)

1. עקבו אחרי שלושת הצמדים המפורטים בפסוקים א-ב, איזו תמונה עולה משלושתם?

2. חזון שפיכת הרוח על העם כולו מזכיר את משאלת משה בפרשת אלדד ומידד בבמדבר י"א, כז-כט. עיינו שם בדיאלוג בין משה ליהושע – במה הם נחלקו, ומה שאיפתו של משה אבי הנביאים?

ראו גם את דברי מדרש תנחומא שם: 'אמר הקב"ה: בעולם הזה יחידים נתנבאו, אבל לעולם הבא כל ישראל נעשין נביאים, שנאמר 'והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם' וגו''.

ב. 'וְהָיָה כּלֹ אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט... וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קרֵֹא' - פסוק ה פותח וחותם בביטוי דומה: מה ההבדל בין הביטוי הראשון לביטוי האחרון? נסו לשער מה יכולה ללמד הזיקה המילולית על הקשר הרעיוני בין שני הביטויים.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"