שני חדרי המשכן

בבית ה' ישנם שני חדרים: הקודש וקודש הקודשים.

למעשה, בכל בית יש לפחות שני חדרים - הסלון, אליו נכנסים אורחים, שם אוכל בעל הבית ומפטפט עם אורחיו, וחדר השינה, שדלתו סגורה דרך כלל, ואליו לא נכנס כי אם בעליו של חדר השינה.

נראה, כי גם המשכן, בית ה', בנוי בצורה דומה. החדר החיצוני (הקודש), לשם הכהנים נכנסים, עורכים שולחן לפני בורא עולם ומדליקים אור במשכנו-מקדשו. במקביל, קיים אותו חדר פנימי שאליו אסור להיכנס, ודלתו (=הפרוכת) מסתירה אותו מעין רואה. זהו החדר הפנימי של 'יושב הכרובים' (ראה פירושו של רש"י למלכים ב י"א, ב).

דומה, כי שני החדרים שבמשכן מקיימים ביניהם זיקה אדוקה, לפחות על פי הכלים הנמצאים בהם. בקודש הקודשים נמצאים הארון והכרובים; בקודש נמצאים השולחן והמנורה. נראה, כי תיאור התורה את שני זוגות הכלים מבקשת ליצור זיקה ביניהם. תיאור השולחן, העשוי עצי שיטים ומצופה זהב דומה עד מאד לתיאור הארון, שגם הוא מעצי שיטים ומצופה זהב. להפתעתנו, גם תיאורם של המנורה והכרובים, דומה עד מאד: המנורה והכרובים הינם הכלים היחידים במשכן העשויים זהב טהור, מיקשה אחת. אך מעבר לזה הכתוב כאמור מבקש ליצור זיקה ביניהם, בדרך תיאורו, שהרי את שני הכלים הללו מתאר הכתוב ככלי בעל שני קצוות הפונה אל עבר המרכז.

בבואנו להגדיר את ההבדל שבין שני החדרים, דומני כי נתמקד בעמידת האדם מול ה'.

קודש הקודשים מבטא את פנייתו של ה' לאדם - שם נמצאים הלוחות ש"מכתב א-להים" המה - "ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך" (כא), ומבעד לכרובים שומע משה את דבר ה' - "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארון העדת" (כב). זהו החדר הפנימי והמוסתר בביתו של ה', ואל לו לאדם להיכנס פנימה, שהרי שם ה' מתגלה.

לעומת זאת, בקודש עובד האדם את קונו - מעלה לפניו אור, עורך לו שולחן ומקטיר לו קטורת. כאן, פונה האדם לה' ועובד לפניו.

לשמיעת שיעורו של פרופ' יונתן גרוסמן בנושא זה

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון