שממה מול פריחה

לאחר נבואה על הרועים מופיעות שתי נבואות מקבילות: הראשונה (ל"ה) מופנית להר שעיר – מקום מושבו של אדום, וחוזה את חורבנו ושממונו (המילה שממה חוזרת שבע פעמים בנבואה). השניה (ל"ו,א-טו) פונה אל הרי ישראל השוממים, וחוזה את תקומתם ופריחתם ויישובם מחדש בידי עם ישראל.

א. הנבואה על אדום שייכת על פי תוכנה לקובץ הנבואות על הגויים בספר. מדוע נקבעה הנבואה בחלק העוסק בנבואות הנחמה לישראל? היעזרו בניגוד בין הנבואה על הר שעיר לבין הנבואה על הרי ישראל בפרק ל"ו. תוכלו להעזר גם בדברי הרד"ק: ׳סמך נבואת מפלת הר שעיר לנבואת ישועת ישראל כי בעת הישועה שהיה מפלת אדום כמו שכתוב בנבואת עובדים ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו׳.

ב. שתי הפסקאות העיקריות בנבואה (ה-ט; י-טו) מתארות שני שלבים ביחס אדום לישראל – בעת החורבן ולאחריו. לשתי הפסקאות מבנה דומה של סיבה ותוצאה (׳יען... לכן...׳) ושתיהן חותמות בידיעת ה׳. עיינו בהן ובדקו מהם שורשי הכעס הנבואי הייחודי על אדום? ראו בהקשר זה את דברי עובדיה הנביא על אדום (עובדיה א׳,י).

ג. ׳וְאַתָּה בֶן אָדָם הִנָּבֵא אֶל הָרֵי יִשְׂרָאֵל׳ (ל"ו, א)

1) הנבואה בחלקו הראשון של פרק ל"ו (א-טו) מקבילה לנבואה על אדום: עמדו על הזיקות המילוליות והתוכניות בין שתי הנבואות (ל"ה,י,יב – ל"ו,ב) ועל הניגוד העמוק ביניהן.

2) נבואה זו מהווה גם את היפוכה של נבואת הפורענות בפרק ו׳ – בשתי הנבואות פונה הנביא אל ׳הרי ישראל׳ ומתייחס אליהם כאל יישות חיה. מה משמעות הפניה להרי ישראל כאן? השוו לויקרא כ"ו,לד-לה. על רקע תיאור זה – מה מבטאת ההבטחה על נשיאת הפירות בפסוק ח? ראו את דברי הגמרא בסנהדרין צ"ח,א: ׳אמר ר׳ אבא: אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ׳ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׳׳.

רש"י שם: " ׳מגולה מזה׳ - כשתתן ארץ-ישראל פריה בעין יפה אז יקרב הקץ ואין לך קץ מגולה יותר׳.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"