שליחות פוליטית

סיפור "הגְדֹלות אשר עשה אלישע" (ד) היה חלק מתהליך משפטי של השבת הבית והשדה לאישה שגָּלתה, וגיחזי זיהה אותה כאם הילד שהחיה אלישע. אולי משום כך נשמר המסמך המשפטי במלואו וסיפורי אלישע כתובים ברצף.

מכל מקום, המקרא חוזר כעת לאחור, לימי יהורם, אל השליחות הפוליטית של הנביא, שנשמעה כבר בחורב לאליהו (מלכים א י"ט, טו-טז) - משיחת חֲזָאֵל, ומשיחת יֵהוּא.

הבכי של אלישע מבהיר את הסיבה לכך שאליהו לא ביצע את דבר ה' למשיחת חֲזָאֵל - "כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה, מבצריהם תְשַלַח באש וּבַחֻרֵיהֶם בחרב תַהרֹג, ועֹלְלֵיהֶם תְרַטֵש והָרֹתֵיהֶם תְבַקֵעַ" (יב).

חזאל התלהב וביצע - "בימים הָהֵם הֵחֵל ה' לקַצוֹת (=לקצץ) בישראל, וַיַכֵּם חֲזָאֵל בכל גבול ישראל; מן הירדן מזרח השמש..." (י', לב-לג). "וַיִחַר אף ה' בישראל, וַיִתְנֵם ביד חֲזָאֵל מלך ארם, וביד בן הדד בן חֲזָאֵל כל הימים... כי לא השאיר ליהואחז עָם (=צבא), כי אם חמִשים פרשים ועשרה רכב, ועשרת אלפים רגלי, כי אִבְּדָם מלך ארם וַיְשׂימֵם כעפר לָדֻש" (י"ג, ג, ז).

נבואת הבכי של אלישע עתידה להדהד בישראל עד ימי עמוס (א', ג-ד, יג). "כֹּה אמר ה': על שלֹשה פשעי דמשק, ועל ארבעה לא אשיבנו – על דוּשָם בַּחֲרֻצוֹת הברזל את הגלעד (ובבני עמון: "על בִּקְעָם הָרוֹת הגלעד"), ושִלַחתי אש בבית חֲזָאֵל, ואכלה אַרמְנוֹת בן הדד".   

ומה קרה במקביל ביהודה? הברית הצבאית של יהושפט עם אחאב ("כמוני כמוך, כעמי כעמך, כסוסַי כסוסיך"; מלכים א כ"ב, ד), הביאה לירושלים את החתונה הפוליטית עם "עתליהו בת עמרי" (יח, כו), והיא תרעיל את ירושלים בתועבות שומרון, ותבצע גם טבח נורא בבית דוד.

באדיבות אתר 929