מה כוונת משה בדבריו לפרעה "שלח את עמי ויחוגו לי במדבר" (א)? לשיטת הרשב"ם, משה מבקש לשחרר את ישראל למדבר למשך שלושה ימים ואינו מזכיר שחרור מוחלט. מדוע? האין זו רמאות? ומדוע בכלל יש צורך לבקש את רשותו של פרעה?
האם התביעה "שלח את עמי ויחוגו לי במדבר" (א) אינה אלא מתיחה? על אף שזה נשמע קצת אבסורדי, רשב"ם טוען שזהו הפשט! לדעתו בקשתו החוזרת ונשנית של משה "שלח את עמי" אינה אלא בקשת רשות לצאת לשלושה ימים לעבוד את ה' במדבר.
את פירושו של רשב"ם ניתן, להוכיח בקלות מבקשתו החוזרת ונשנית של משה לפני כל מכה "שלח את עמי ויעבדוני"! (ז', טז, כו; ח', טז; ט', א, יג י', ג). אין הוא רומז ולו ברמז דק במקום כלשהו על כוונתו להוציא את העם לצמיתות. זאת ועוד: גם במשא ומתן שהתנהל מפעם לפעם במהלך עשרת המכות אין כל אזכור לשחרור מוחלט של בני ישראל ומדובר כל העת רק בשלושת הימים האלה.
לו היה משה מבקש מפרעה לשחרר את עם ישראל - עם עבדים - על מנת שיכבוש את ארץ ישראל היה נחשב "לא-רציני", בלשון המעטה, והיה מאבד כל אמון מצד השלטון במצרים. משה אינו משקר ואינו מרמה את פרעה. הוא מבקש לתת לבני ישראל את זכויותיהם הדתיות האלמנטריות! ואכן, הקב"ה עתיד להוביל אותם להר סיני לעבוד אותו.
למה היה חשוב כל כך שמשה "יבקש" את רשותו של פרעה? מדוע לא הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים באופן נסי בלתי-תלוי במצרים?
נראה שהעימות עם פרעה מכוון. כאמור, בקשתו של משה הייתה הגיונית - להעניק לבני ישראל זכויות דתיות אלמנטריות. סירובו של פרעה לבקשה זו מוכיח שראה עצמו עליון על הזולת - אל!
לקב"ה היה לקח חשוב למצרים: "וידעו מצרים כי אני ה'" (ז', ה; ט', יד; י"א, ט; י"ד, ד).
למשימתו של משה הייתה אפוא מטרה כפולה: בהיבט האוניברסלי בא הקב"ה ללמד את מצרים שא-לוהים הוא מעל כל אדם, ובהיבט הלאומי נועדה יציאת מצרים לקיים את ההבטחה לאבות - לחזור לארץ כנען ולהפוך שם לממלכת כוהנים וגוי קדוש - והמסר שמעביר הקב"ה לבני ישראל באמצעות משה הוא שעליהם להתכונן לגאולה (ראה ג', ז-ט, יג-יז).
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון