שלב הגרורות

תיאור מפורט של החברה הישראלית בימי השפע וההצלחה של ימי ירבעם בן יואש, משלים את התיאורים הנוקבים של עמוס. כשם שפרק ב' (הנבואה הקדומה) מסביר את המחזה של פרק א' ("אשת הזנונים" וילדיה), כך פרק ד' מסביר את המחזה של פרק ג', האישה השנייה, "אֲהֻבַת רֵעַ (=ממלכת ישראל שה' אהב אותה) וּמְנָאָפֶת" (=והיא בוגדת).

"...כי ריב לה' עם יושבֵי הארץ,
כי אין אמת ואין חסד, ואין דַעַת א-להים בארץ;
אָלֹה וְכַחֵש, ורָצֹחַ וגָנֹב ונָאֹף פָּרָצוּ,
ודָמים בדָמים נָגָעוּ...
ועַמְךָ כִּמְריבֵי כֹהן (=אכן עושים מריבה עם כהן)*
כְּרֻבָּם (=ככל שהם רבים וחזקים), כן חטאו לי"... (ד', א-ז);

כאשר היה 'גידול ממאיר' ממוקד בשומרון, בדמותה של איזבל, ואחרי הכישלון של אליהו הנביא לשכנע את אחאב לשלוח אותה בחזרה לצידון, בא מרד יֵהוא והשמיד את בית אחאב כולו עם פולחן הבעל, וכרת את 'הגידול'.

בימי ירבעם בן יואש, כבר התפשטו 'הגרורות' לכל מקום:
"והיה כָעָם כַּכֹּהן...
זְנוּת ויין ותירוש יִקַח לֵב...
כי רוח זְנוּנים הִתְעה...
על כן תִזְנֶינה בנותיכם, וכַלוֹתֵיכם תְנָאַפנה...
ועָם לא יָבין יִלָבֵט" (=לא יֵדַע מה לעשות)** (ד', ט-יד);

בפרקים האלה לא נזכר השם 'אשור' (כמו בעמוס, ובישעיהו א-ו) – רק אחרי ימי ירבעם הופיעו צבאות אשור בכל האזור, ובפרקים הבאים (ה'-ו') נקרא עליהם (כמו בישעיהו מפרק ז').

הפרק מסתיים בשיר קינה (ד', יז-יט).

___________________________

* האות "כ"ף (במילה) כִּמְריבֵי, לאַמֵת הדבר" (רד"ק), וראו בספרו של א"מ יחיאל בן-נון ז"ל, ארץ המוריה – פרקי מקרא ולשון, מעמ' 287; התיאור רומז למריבה עם אהרן הכהן, ממנה יצא העגל (שמות ל"ב, א-ו).
** כך פירשו ראב"ע ורד"ק לפי הערבית.

באדיבות אתר 929