בממלכת ישראל חוזרות שוב ושוב רציחות פוליטיות. תופעה זו מגיעה גם לממלכת יהודה בעקבות קשרי הנישואין עם בית אחאב.
אחרי 80 שנה של ניצחונות, בנייה, שגשוג ושפע בימי דוד ושלמה, באה הקריסה הגדולה של פילוג המלוכה עם רחבעם ואביה (ומעכה) מול ירבעם ובעשא. את ההזדמנות השנייה של בית דוד הובילו אסא ויהושפט (66 שנה), והנה המפולת השנייה – יהורם ואחזיהו (ועתליה). האם יש כאן חוקיות היסטורית?
קל להשוות ולראות זאת דרך ממלכת ישראל:
אחרי ירבעם ונדב (2+22 שנים) נרצחו כולם![1]
אחרי בעשא ואלה (2+24 שנים) נרצחו כולם!
אחרי עמרי ואחאב (22+12 שנה) המשיכו אחזיה ויורם (12+1 שנים), ואז נרצחו כולם!
יהוא בן נמשי, המלך היחיד בממלכת ישראל (והיחיד אחרי דוד ושלמה), שנמשח בשמן על ידי שליח של נביא (אלישע; מלכים-ב ט, א-ג), זכה לברכה מיוחדת: "בני רְבִעים יֵשבו לך על כסא ישראל" (מלכים-ב י', ל), ולכן זכה בית יהוא במלכות למאה שנה.
ובכל זאת – אחרי יהוא ויהואחז (17+28 שנה), יואש וירבעם (וזכריה; 41+16 ועוד 6 חודשים) – נרצחו כולם!
על הרוצחים והנרצחים האחרונים בממלכת ישראל, אין טעם לדבר![2] בתוך כל הרצח הזה, עלינו לזכור לטובה את ירבעם בן נבט ואת רחבעם בן שלמה, שלא עלו לשלטון ברצח יריבים ויורשים פוטנציאליים, ורחבעם אף שמע לדברי שמעיה הנביא, ועצר את מלחמת האחים.
ממבט זה נתבונן שוב בגדולתו של דוד, שלא היה מוכן "לשלוח יד" בשאול "משיח ה'", גם כשהיה נרדף על נפשו, ובסכנת חיים. אך למרות גדולת דוד, אותה התופעה המזעזעת של רצח אחים-יריבים נמצאה גם בבית דוד, במיוחד בדור שאחרי יהושפט.
ליהורם הבכור נתן יהושפט את המלוכה, ולששת אחיו – "עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו" (כא, ב-ד) נתן "מתנות רבות... עם ערי מְצֻרוֹת (=מוכנות למצור) ביהודה". "ויקם יהורם על ממלכת אביו, ויתחזק, ויהרֹג את כל אחיו בחרב, וגם משרי ישראל".
ועל כן – לא רָם ייאמר על 'יהורם', ולא שם ה' ייקרא עליו, כי אם 'שָפֵל וחוֹלֶה' "בחֳלָיים רבים במַחֲלֵה מֵעֶיךָ" (כא, טו,יח-יט), וגם מסביב 'יֵהוֹם הסַעַר' – "אֱדוֹם" פָשעה (=מָרדה) בשלטון יהודה, וגם "לִבנה" (כא, ח-י), "הפלשתים והערבים" (כא, טז-יז) הבקיעו בחומות ירושלִַם, הרגו את "בניו ונשיו" של המלך החולֶה, ונשאר רק בן קטן אחד.
כל הזוועות האלה מתפרשות במשפט קצר אחד: "וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב, כי בת אחאב היתה לו אשה, ויעש הרע בעיני ה'" (כא, ו). שיטות איזבל לנהל מלוכה בישראל עם רדיפת הנביאים והריגתם (מלכים-א יח, ד; יט, י,יד), הגיעו גם ליהודה, והרצון הטוב של יהושפט לאחד את עם ישראל, הביא גם להתפשטות הפוליטיקה הרצחנית של בית אחאב, משומרון לירושלִַם.
התגובה בשומרון, במעמד הר הכרמל, הייתה הריגת נביאי הבעל על ידי אליהו, והשלב הבא יהיה רצח אחזיהו ו-42 אחיו במרד יהוא (מלכים-ב ט, כז; י, יג-יד); שיא השפלות יתגלה במרד עתליה (כב, י), ברצח הילדים והתינוקות.
כשבת אחאב ואיזבל העבירה את האלילות ואת הרצח משומרון לירושלִַם, הגיע בעקבותיה גם "מכתב מאליהו" (כא, יב-טו), שהאשים את המלך בזנות אלילית וברצח "כהזנות בית אחאב".
לפי ספר מלכים (-ב ב'), אליהו כבר עלה בסערה לשמים בימי יהושפט, ונתון זה חולל גל מיסטי על 'מכתב משמים'; לפי הפשט, מדובר כנראה באחד מבני הנביאים תלמידי אליהו וממשיכי דרכו, שכן הסגנון אינו סגנונו של אליהו.
בכל זאת, במה שונה בית דוד ממלכי ישראל?
שוב ושוב נשאר מבית דוד נצר אחרון, וממנו יצמח הכל מחדש!
בלשונו של ישעיהו (יא, א) – "ויָצָא חֹטֶר מִגֶזַע יִשָי, ונֵצֶר מִשָרָשָיו יִפרֶה"!
בתקופה זו שאחרי יהושפט יקראו לו יואש, אבל עוד "חזון לַמועד" (חבקוק ב', ב).
__________________
[1] 'כולם' פירושו כל הזכרים, שיכולים לדרוש בעתיד זכויות לכס מלוכה.
[2] בתלמוד הירושלמי (הוריות פרק ג', ג) הגדירו את מלכי ישראל שאחרי [בית] יהוא, כ'ליסטים'.