דוד המלך במזמור שלפנינו מעיד על עצמו כי "שיויתי ה' לנגדי תמיד" (ח). הרמ"א ב'שולחן ערוך' מסביר את חשיבותה של תובנה פנימית זו ואת השפעתה על נפש האדם. את מילותיו של הרמ"א הלחין הזמר אהרון רזאל.
הגהות הרמ"א, שולחן ערוך אורח חיים הלכות הנהגת אדם בבקר סימן א:
"שויתי ה' לנגדי תמיד" (תהילים ט"ז, ח), הוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכים לפני הא-להים, כי אין ישיבת האדם ותנועותיו ועסקיו והוא לבדו בביתו, כישיבתו ותנועותיו ועסקיו והוא לפני מלך גדול, ולא דבורו והרחבת פיו כרצונו והוא עם אנשי ביתו וקרוביו, כדבורו במושב המלך. כל שכן כשישים האדם אל לבו שהמלך הגדול הקדוש ברוך הוא, אשר מלא כל הארץ כבודו, עומד עליו ורואה במעשיו, כמו שנאמר: "אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם ה'" (ירמיה כ"ג, כד), מיד יגיע אליו היראה וההכנעה בפחד השי"ת ובושתו ממנו תמיד (מורה נבוכים ח"ג פ' נ"ב), ולא יתבייש מפני בני אדם המלעיגים עליו בעבודת ה' יתברך. גם בהצנע לכת ובשכבו על משכבו ידע לפני מי הוא שוכב, ומיד שיעור משנתו יקום בזריזות לעבודת בוראו יתברך ויתעלה (טור). (מקור דבריו של הרמ"א הוא במורה הנבוכים לרמב"ם חלק ג, פתיחת פרק נב)
רמ"א - רבי משה איסרלישׂ. נולד בפולין בסביבות שנת 1530, ונפטר בשנת 1572 - על פי המסורת בל"ג בעומר (י"ח באייר). כיהן רוב חייו כפוסק וכראש ישיבה בקז'ימייז' ובקראקוב. נודע במיוחד בעקבות חיבורו ההלכתי - "המפה" ל'שולחן ערוך' - הכולל הגהות רבות והתאמות של פסיקות ההלכה שבספר למסורת קהילות אשכנז. נחשב בעקבות כך כגדול פוסקי אשכנז במאה ה-16.