שחיתות בצמרת

פרק זה כולל שלוש נבואות תוכחה, כל אחת מהנבואות פונה לקבוצה חברתית אחרת העומדת בראש העם ומועלת בתפקידה. הנבואה הראשונה מופנית לראשי וקציני העם, שאמורים להיות ממונים על אכיפת המשפט וחוקיו, ולמעשה מעוותים את המשפט ועושקים את הדלים (א-ד). הנבואה השנייה מכוונת נגד הנביאים המתעים את העם עבור בצע כסף (ה-ח), בנבואה השלישית שב הנביא אל ראשי העם וקציניו, וכולל בתוכם גם את הכוהנים והנביאים. ממכלול הנבואות מצטייר סדר חברתי מעוות, הניזון מתמיכתם של ראשי המערכת המשפטית והדתית בעם.

א. 'שִׁמְעוּ נָא רָאשֵׁי יַעֲקבֹ וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲלוֹא לָכֶם לָדַעַת אֶת הַמִּשְׁפָּט' (א)

1. תיאורי העושק שנזכרו בפרק ב', מגיעים בנבואה זו לשיא מחריד. השוו את פס' ב בפרקנו לב',ב ואת פס' ג לב',ח. ועמדו על ההדרגה וההקצנה בתיאורי העושק.

2. כיצד מעוצב בדימוי ה'קניבלי' המזעזע בפסוקים ב-ג ההיפוך שבין תפקידם המקורי של הראשים והקצינים לבין מעשיהם בפועל? היעזרו גם בדמיון המילולי שבין 'לדעת את המשפט' (א) לבין 'ועורם מעליהם הפשיטו' (ג).

ב. בדומה לראשים והשופטים, גם הנביאים מועלים בתפקידם ומתעים את העם במקום להדריכו ולהוכיחו, ובכך משתלבים גם הם במערכת העושק.

1. בפסוקים ה-ו מתוארות שתי פעולות הפוכות של הנביאים: קריאה לשלום וקידוש מלחמה. מה ניתן להסיק מהן על מגמתם של הנביאים ועל משמעות הנבואות מבחינתם?

2. עונשם של הנביאים דומה לזה של הראשים בנבואה הקודמת – חוסר מענה אלוקי. השוו בין שני העונשים (ד, ז) – מהי משמעותה של אי ההיענות האלוקית בכל נבואה, וכיצד היא הולמת את חטאה של כל קבוצה?

ג. הנבואה החותמת את הפרק (ט-יב) היא הנבואה הראשונה בספרות הנבואית החוזה את חורבן המקדש. נבואת החורבן החריפה של מיכה על ירושלים והר הבית זעזעה שנים רבות את אנשי ירושלים. מאה שנים לאחר שהתנבא צוטטה נבואתו במהלך משפטו של ירמיהו, שניבא דברים דומים על גורלו של היכל ה'. עיינו בירמיהו כ"ו, יז-יט. מהי תכליתה של נבואת החורבן לפי דברי הזקנים? עמדו על הניגוד המוחלט בין תפקיד נבואת הפורענות של מיכה המשתקף בירמיהו, לתפיסת הנבואה של הנביאים במיכה ג', ה.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"