מספר ההרוגים המתואר בפסוק יט מסכם את מספר כל ההרוגים מיום שהוציאו חפני ופינחס את הארון ממקומו במשכן אל שדה המערכה ועד ליום חזרת הארון לבית שמש.
פסוק יט מציין שהוכו חמישים אלף איש מהעם, ועוד שבעים איש מאנשי בית שמש (ראו מאמרה של מזל אסקין).
זהו מספר גדול מאד של הרוגים.
לפי הבנתי, ניתן בפסוק זה סיכום למספר כל המוכים מיום שהוציאו חפני ופינחס את הארון ממקומו במשכן אל שדה המערכה ועד ליום חזרת הארון לבית שמש.
ביומה השני של מלחמת אבן העזר (ד') נפלו במערכה שלושים אלף לוחמים. האסון שהתרחש שם מתואר בהרחבה במזמור ע"ח בתהילים, ושם מתואר גם חורבן הערים שנתפסו בידי פלישתים, והטבח, השוד והאונס שעשו הפלישתים באוכלוסייה שאינה לוחמת: "ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר. בחוריו אכלה אש ובתולותיו לא הוללו. כהניו בחרב נפלו ואלמנותיו לא תבכינה" (תהלים ע"ח, סב-סד).
מספר כולל של חמישים אלף מוכים במלחמה זו מתקבל אפוא על הדעת. בשני האסונות - בזה שבאבן העזר ובזה שבבית שמש - החטא דומה: "כי ראו בארון ה'" במלחמת אבן העזר הוצא הארון אל המחנה בלא רשות ובלא ההכנה הרוחנית המתאימה, ולפי המתואר בתהילים (ע"ח, נז-נח), יש להניח, שהמחנה היה טמא בעבודה זרה. כך היה גם בשדה יהושע בית השמשי, וכאן סיכם הנביא את מספר המוכים, חמישים אלף בעם בעת שביית הארון ושבעים בבית שמש בעת חזרת הארון.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות כתב העת "מגדים" בהוצאת "תבונות"