חשב הנזיר הבודהיסטי כמה רגעים, כמי שסוקר את כל הידוע לו, ואמר: אתה צודק. ביקורת מוסרית כזאת של נביא מול גדול המלכים, אין בשום מקום, רק בתנ"ך.

 

גם בתאילנד יש חובבי תנ"ך. עמוס רולניק, שעומד בקשר עם חבורות תנ"ך בעולם, סיפר לי על נזיר בודהיסטי בתאילנד, שלמד ומכיר גם נצרות ואסלאם, וגם תנ"ך. הנזיר שאל את עמוס: מה יש בתנ"ך שלכם, שאין בכל הדתות האחרות? הלוא אמונה מונותאיסטית יש בכולן, ומוסר וקדושה ונסים...
ענה רולניק ללא היסוס: "אַתָּה הָאִישׁ" (ז).
חשב הנזיר הבודהיסטי כמה רגעים, כמי שסוקר את כל הידוע לו, ואמר: אתה צודק. ביקורת מוסרית כזאת של נביא מול גדול המלכים, אין בשום מקום, רק בתנ"ך.
כך גם תשובתו של דוד: "חָטָאתִי לַה'" (יג).
ושוב פסקה מהדהדת באמצע פסוק.

מהמשל על כבשת הרָש שנטבחה "בְּחֶרֶב בְּנֵי עַמּוֹן" (ט), ומחריצת דינו של דוד על עצמו, נגזר העונש - "וְאֶת הַכִּבְשָׂה יְשַׁלֵּם אַרְבַּעְתָּיִם" (ו). על "חַי ה' כִּי בֶן מָוֶת הָאִישׁ הָעֹשֶׂה זֹאת" (ה) כיפר דוד בתשובתו, כדברי הנביא - "גַּם ה' הֶעֱבִיר חַטָּאתְךָ לֹא תָמוּת" (יג). אבל משפט הטובח מפורש בתורה: "וְאַרְבַּע צֹאן תַּחַת הַשֶּׂה" (שמות כ"א, לז).
מכאן נקרא בהמשך פרקי נתן הנביא, על ארבעה בנים לדוד שימותו בחרב ש"לֹא תָסוּר חֶרֶב מִבֵּיתְךָ עַד עוֹלָם" (י) - הילד מהיריון החטא, אמנון, אבשלום, ולבסוף, אדֹניהו בן חגית, ולא שלמה בן בת שבע.
רבנים ואנשי מוסר התקשו גם הם בפרק הזה. איך נשאר דוד על כסאו? - בזכות התשובה והכרת החטא. אבל איך נשארה עמו בת שבע כאשתו?
אותו נתן הנביא, שהציב מול דוד את חטאו הכבד בדבר ה', הוא שקיבל את שלמה, וקרא לו "יְדִידְיָהּ" (כה). זאת ננסה להסביר בעזרת ה' בפרק א' של מלכים.

באדיבות אתר 929