שאול דוד והארון

בפרקנו מתואר ניסיון העלאת הארון לירושלים כמקבילה של שמ"ב ו', א-יא. רוב הסיפור די חוזר על עצמו, אך בעל דברי הימים מכניס שינויים בסיפור.

אחת התוספות שבדברי הימים היא הסיבה מדוע יש להעלות את הארון. דוד אומר כך לאנשיו: "וְנָסֵבָּה אֶת-אֲרוֹן אֱ-לֹהֵינוּ אֵלֵינוּ כִּי-לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל" (ג). בספר שמואל כלל לא מצויין ששאול לא דרש בארון ה' ואולי ההיפך: במלחמת מכמש מצויין ששאול מבקש מאחיה הכהן לשאול בארון: "וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לַאֲחִיָּה הַגִּישָׁה אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים  כִּי-הָיָה אֲרוֹן הָאֱ-לֹהִים בַּיּוֹם הַהוּא וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל" (שמ"א י"ד, יח). מדוע דברי הימים טוען אחרת?

נראה שבעל דברי הימים מבקש להראות שלמלך הקודם, שאול, אין נקודות זכות, ודוד וביתו זכאים למלוכה. כפי שכבר ראינו בפרק י', שם בעל דברי הימים טוען ששאול לא שאל בה', על אף שבספר שמואל כתוב אחרת.

אך נראה שהתוספת שמוסיף כאן בעל דברי הימים היא מתוחכמת. בפסוק הוא מביא ציטוט של דברי דוד. נשים לב שדוד לא אומר "כי שאול לא דרש את ארון הא-להים", אלא "כִּי-לֹא דְרַשְׁנֻהוּ בִּימֵי שָׁאוּל". דוד לא מאשים את שאול באי הדרישה בארון, אלא את העם והתקופה, ואפילו את עצמו, "דרשנהו". כך יוצא שדוד לא מעביר ביקורת על שאול באופן ישיר אלא רק אומר שאנחנו, כולנו, לא דרשנו את ארון ה' בימי שאול.