רמז לברכת כהנים

ר‘ יצחק ערמאה בסידורו 'עקדת יצחק' כתב שמזמור ס“ז הוא ”מזמור נכבד ומעולה“ וחשיבות רבה יוחסה למזמור בתורת הסוד. המספר שבע הוא יסוד מרכזי במזמור: שבעה פסוקים (בלי הכותרת), ארבעים ותשע מילים, ובפסוק המרכזי ארבעים ותשע אותיות (ה). המקובלים ערכו אותו בצורה של מנורה בעלת שבעה קנים ושיבחו את האומר מזמור זה ומשווה לנגד עיניו את צורת מנורת המקדש. המזמור נאמר בנוסח עדות המזרח לפני תפילת ברוך שאמר בימי חול, וכן לאחר תפילת מנחה ולפני קדיש יתום בימי חול; לאחר ספירת העומר; לפני תפילת ערבית של מוצאי שבת, כסימן ברכה לקראת השבוע החדש ובתיקון לאה שבתיקון חצות על פי האר“י.

א. פס‘ ב שבמזמור רומז בצורה ברורה לברכת כהנים בספר במדבר (ו‘, כד-כו). מה ההבדל בין הסדר המופיע בברכת כהנים לבין הסדר המופיע במזמור?

ב. למשמעות העניין עיינו בדבריו של משה זיידל בספרו ”חקרי מקרא“:

אך יש גם, כנראה, שבמתכוון וביודעים השתמשו במליצותיהם של חוזי הדורות הקודמים, כשהמליצות הללו הביעו נאמנה ובעז את חזונם הם. בדרך זו יצרו קשר בינם ובין קודמיהם, וגשר בינם לבין קהל השומעים, שספרות הקדש היתה ידועה גם להם. ואף גם זאת – משנה תועלת וכפלים לתושיה בדרך זו. כי כל מליצה שכזאת מעוררת בלב השומע, על פי אסוציאציה, גם את המון הרעיונות הקשורים בה והמלוים אותה מדור לדור, ובעושר ובחוסן הצפון בה היא מגדילה לעשות ולפעול על נפש השומע.

והנני להעיר את הקורא על תופעה מענינת שעמדתי עליה – ת“ל – אגב דרכי בעבודתי זו, והיא: סדר של ”כיאסמוס“ בהקבלה. הנביא המשתמש במליצות פסוק המרחף לנגד עיניו, משתמש בהן בסדר הפוך, מקדים את המליצה המאוחרת באותו פסוק ומאחר את המוקדמת. למשל:

1. ביום חבש ה‘ את שבר עמו                           הרופא לשבורי לב

   ומחץ מכתו ירפא (ישעיה ל‘, כו).                    ומחבש לעצבותם (תהל‘ קמ“ז, ג).

2. על כן שמים ארגיז                                       לפניו רגזה ארץ

    ותרעש הארץ ממקומה (ישעיה י“ג, יג).           רעשו שמים (יואל ב‘, י).

ג. לברכת כהנים יש אזכורים נוספים. עיינו במקורות הבאים והשוו את סדר הופעת רכיבי הברכה ואת המשמעות הייחודית שמוענקת לה בכל אחד מהאזכורים:

דברים כ“ח, נ: יִשָּׂא ה' עָלֶיך גּוֹי מֵרָחקֹ מִקְצֵה הָאָרֶץ... גּוֹי, עַז פָּניִם, אֲשֶׁר לא-יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן, וְנַעַר לא יָחןֹ.

מלאכי א‘, ח-ט: וְעַתָּה חַלּוּ-נָא פְנֵי-אֵל, ויִחָנּנֵוּ; מִיֶּדְכֶם, הָיְתָה זּאֹת--הֲיִשָּׂא מִכֶּם פָּנִים, אָמַר ה' צְבָאוֹת. מִי גַם-בָּכֶם וְיִסְגּרֹ דְּלָתַיִם, וְלא-תָאִירוּ מִזְבְּחִי חִנָּם; אֵין-לִי חֵפֶץ בָּכֶם, אָמַר ה' צְבָאוֹת, וּמִנְחָה, לא-אֶרְצֶה מִיֶּדְכֶם.

מתוך התכנית "מתן על הפרק"