באמצעות ההקבלות הלשוניות בין המגילה לסיפור יוסף, אנו מרגישים את יד ה' המכוונת את סיפור המגילה. קל לראות את יד ה' כאשר יש נס גלוי. הדבר המיוחד הוא לראות את יד ה' כאשר הכל מתנהל באופן טבעי.
מגילת אסתר כתובה בלשון שהיא כמעט "גניבה ספרותית". ומהיכן "גנב" בעל המגילה? הוא "גנב" ביטויים רבים מסיפור יוסף ואחיו. ישנן הקבלות רבות בין סיפור המגילה ובין סיפורו של יוסף, הן בביטויים דומים מאד והן בתוכן:
גם יוסף וגם אסתר מגיעים לגדולה;
עם ישראל נמצא בצרה;
המושיעים הם יוסף או אסתר שהגיעו לגדולה;
עם ישראל נמצא בגלות, ומצליח להתמודד גם בתוך הקשיים הגדולים;
הנס מתרחש בצורה טבעית;
אלא שאצל יוסף מוזכרת יד ה' פעמים רבות, וקשה שלא להבחין בכך.
ואילו אצל אסתר יד ה' אינה מוזכרת.
כותב המגילה רצה לרמוז לנו שהשגחת ה' קיימת גם במגילת אסתר, גם כשנראה שהכל מסתדר באופן טבעי.
גם כיום, ישנם אנשים הרואים בכל נסי ה' - מזל ומקריות. אנשים אלה יקראו לנצחוננו במלחמת ששת הימים, להקמת מדינת ישראל ולעוד דברים רבים – מזל או "כוח צה"ל"; אנו נקרא לכך סייעתא דשמיא.
לקראת היציאה לאלפי שנות גלות, אסתר היא ההכנה להבנת ההנהגה של נס נסתר, לחוש את הקב"ה בכל מקום ובכל זמן. לעבוד, ליצור ולפעול – ולדעת למי מתפללים כשקשה לנו, ולמי אומרים תודה כשטוב לנו.