רוח הקודש או נבואה?

שלושת האבות היו נביאים, כי ה' דיבר עמהם, כעדות הכתובים. יוסף היה חכם ופותר חלומות וגם צדיק (מול אשת פוטיפר), וידע להקים מערכת הצלה למצרים ולנהל אותה, אבל הוא לא היה נביא, כי בשום מקום לא כתוב שה' דיבר עמו.

כשה' נראה לאברהם "במחזה" (בראשית טו, א) הוא שמע את דבר ה' מתוך המחזה; כשיעקב חלם 'סולם' (בראשית כח, יב-טו), הוא שמע את ה' מתוך החלום; יוסף לא שמע מעולם דיבור או אמירה מפי ה' (לפי מה שכתוב בתורה). ייתכן מאד שזה חלק בלתי נפרד מייעודו של יוסף להציל את אביו ואת אחיו בגלות, יחד עם ההצלה למצרים, כי ה' לא התגלה לבני ישראל כל ימי גלות מצרים. משה ברח ויצא ממצרים, ורק אז התגלה ה' אליו "מתוך הסנה" (שמות ג, ב).

כידוע, דניאל דומה ליוסף בצדקותו, ובפתרון חלומות לשליטי בבל בגולה, אף כי גם שונה ממנו, כי הוא היה איש חלומות ותפילות ולא איש מעשה.

הנביא יחזקאל (א, א) היה "בתוך הגולה על נהר כְּבָר", אבל מתוך המראות והחיות והאופנים הוא שמע "קול מדבר" (א, כח) וקיבל שליחות, ובהמשך מתברר שהייתה עליו "יד ה'" (ג, כב), והוא שמע אמרי ה' ואת "דבר ה'" (ג, יז).  

דניאל מעולם לא שמע את ה' וה' לא דיבר עמו, כי לא כתוב כך בשום מקום – הוא התפלל תמיד לא-לוהי השמים, ונתגלו לו סודות, חלומות ופשריהם, ובחלק השני אף ראה חזיונות בעצמו והוא "בשושן הבירה... על אוּבַל אוּלָי" (ז, ב), ושמע "קול אדם" אומר ל"גבריאל" להסביר לדניאל "את המראה" (ז, טז).   

"על יד הנהר הגדול הוא חדקל", ראה דניאל את המראה המפחיד והמופלא ביותר, אבל גם זה רק "איש אחד לָבוּש בַּדים" (י, ד-ה), כלומר, מלאך משרת, ממלאכי עליון. יתר על כן – בתורה אין שמות למלאכים. בנביאים, אפילו בזכריה, שראה ושמע מלאכים עם דבר ה', אין שמות למלאכים. במזמורי תהלים, במשלי החכמה ובמענות איוב, אין שמות למלאכים. במגילות, בעזרא ונחמיה, ובדברי-הימים אין שמות למלאכים. רק בדניאל, מעומק הרוחניות הנאבקת על הישרדות האמונה היהודית בגולה – יש שמות למלאכים! ו'מבבל' עלו גם שמות לחודשים, וגם שמות למלאכים.[1]

כך היה ברור לחז"ל ולרמב"ם,[2] שדניאל הבין ב'רוח הקודש', אך לא היה נביא. ויחד עם זה אמרו חז"ל בגמרא (מגילה ג עמ' א), שיש מראות א-לוהים שדניאל ראה, ונביאים כמו חגי, זכריה ומלאכי לא ראו, וכך פירשו את הפסוקים (י', ז-ח) – "וראיתי אני לבדי את המראה, והאנשים (=נביאים) אשר היו עמי לא ראו את המראה, אבל חרדה גדלה נפלה עליהם, ויברחו בהֵחָבֵא; ואני נשארתי לבדי...".

על זה סמך הראי"ה קוק,[3] שחזונותיו על קיבוץ הגלויות הם אמת משמים, אף שלא היה נביא!   
_____________________

[1]  כדברי ר' שמעון בן לקיש, ירושלמי ראש-השנה, פרק א', ב.
[2] ראו מורה הנבוכים, חלק ב' פרק מ"ה (המעלה השנייה), "ולכן הסכמת כל האומה לסדר ספר דניאל מכלל כתובים, לא מן הנביאים"; וראו בהרחבה במבוא ל'דעת מקרא'.
[3] ראו בספרי המקור הכפול – השראה וסמכות במשנת הרב קוק (תל-אביב תשע"ג), עמ' 112-99.

באדיבות אתר 929