רבן יוחנן בן זכאי הראשון

החטאים של בני עלי (ב') התחילו בשחיתות נהנתנית - את הראשית המקודשת לה' מכל קרבן הם לקחו לעצמם ככל העולה על רוחם, ובזה חיללו את הקודש. מה שהתחיל בהשחתה, הגיע לשיאו בניצול מיני של נשים "הַצֹבְאות פתח אהל מועד" (ב', כב), נשים שביקשו קדושה וקיבלו חרפה מבניו של כוהן גדול. עלי שמע את השמועות ואת הרינונים (גם בלי תקשורת מודרנית), ומחה בבניו בניסיון לשכנעם, שלא תישאר להם הגנה במשפט הא-לוהים, אבל טון דבריו מבטא חוסר אונים של איש זקן, ששליטתו כ'מנהיג' כבר אבדה.

שמואל הצעיר התמים היה הניגוד המובהק לעלי הזקן, שלא עשה דבר מול אזהרותיו של "איש א-להים" (ב', כז-לו), וגם לנבואה המזעזעת של הנער שמואל הגיב בהרמת ידיים - "ה' הוא הטוב בעינָו יעשה" (ג', יח). שמואל קיבל מעלי וממשכן שילֹה כמה יסודות טובים, ועלי הוא זה שהסביר לנער, ש(מלאך) ה' קורא לו. אבל לשמואל לא היה שום קשר להשחתה שתחריב את משכן שילֹה. הוא בא ממקום אחר, בלי שום מחויבות לפוליטיקה המושחתת ולסמכויות הקיימות. ה' הצמיח ממשכן שילֹה נביא צעיר, שיוכל להנהיג את ישראל אחרי חורבן המשכן שחולל, ובלי משכן בכלל – 'רבן יוחנן בן זכאי' הראשון, היה שמואל הנביא.   

אברהם יצא מבית תרח ופתח בדרך חדשה. משה גדל בבית פרעה, ונשלח להיאבק בפרעה כדי להוציא את ישראל לדרך חדשה. שמואל קיבל את נבואתו הראשונה כנער, על חורבן המשכן בו התחנך ושֵרֵת, והוא הנהיג את שבטי ישראל מחוסר האונים של סוף ימי השופטים, לדרך חדשה של עידן המלוכה.

באדיבות אתר 929