בפרק טז שילב ספר דברי הימים כמה קטעי מזמורים, דוגמת תפילה מנוסחת של הודיה לה' - זהו השלב הראשון בעיצוב תפילות הקבע בעם ישראל
"ביום ההוא אז נתן דוד בראש להדות לה', ביד אסף ואחיו...
ויעזב שם לפני ארון ברית ה' לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד, לדבר יום ביומו".
באמצע המשפט (שהועתק כנראה מספרי המקדש) הכניס כותב 'דברי-הימים' דוגמת תפילה מנוסחת של הודיה לה' באמצעות מזמור מיוחד במינו; המזמור הזה משלב שני מזמורים מספר תהלים בעריכה מיוחדת, וחותם בברכת הקהל.
זהו השלב הראשון בעיצוב תפילות הקבע בעם ישראל, בלשון חז"ל, תפילות 'אנשי הכנסת הגדולה', ואמנם תפילה זו הפכה לפתיח הקבוע של 'פסוקי דזמרא', בסידורי התפילה, דבר יום ביומו.
הבה נפתח את ספר תהלים במזמור ק"ה, ונקרא את חלקו הראשון, במקביל למזמור הערוך בפרקנו:[2]
הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ, הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו!
שִׁירוּ לוֹ זַמְּרוּ לוֹ, שִׂיחוּ בְּכָל נִפְלְאוֹתָיו!
הִתְהַלְלוּ בְּשֵׁם קָדְשׁוֹ, יִשְׂמַח לֵב מְבַקְשֵׁי ה'.
דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ (=לפני הארון), בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד –
זִכְרוּ נִפְלְאוֹתָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, מֹפְתָיו וּמִשְׁפְּטֵי פִיו;
[זִכרוּ] זֶרַע אַבְרָהָם[3] עַבְדּוֹ, בְּנֵי יַעֲקֹב בְּחִירָיו;
הוּא ה' אֱ-לֹהֵינוּ, בְּכָל הָאָרֶץ מִשְׁפָּטָיו.
[ה'] זָכַר[4] לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ, דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר –
אֲשֶׁר כָּרַת אֶת אַבְרָהָם, וּשְׁבוּעָתוֹ לְיִשְׂחָק (=ליצחק);
וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק, לְיִשְׂרָאֵל בְּרִית עוֹלָם –
לֵאמֹר: לְךָ אֶתֵּן [אֶת] אֶרֶץ כְּנָעַן, חֶבֶל נַחֲלַתְכֶם;
[כפי שהובטח עוד] בִּהְיוֹתָם[5] מְתֵי מִסְפָּר, כִּמְעַט וְגָרִים (=מעטים וגֵרים) בָּהּ;
וַיִּתְהַלְּכוּ מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מִמַּמְלָכָה אֶל עַם אַחֵר (=ממצרים לגְרָר);
לֹא הִנִּיחַ אָדָם[6] לְעָשְׁקָם, וַיּוֹכַח עֲלֵיהֶם מְלָכִים (=מחלות פרעה ואבימלך);
[והזהיר אותם]: אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי, וְלִנְבִיאַי[7] אַל תָּרֵעוּ!
אחרי ה'מדרש' השירי השופע טוב על הבריאה, מזמור ק"ה מסכם בשיר את סיפור התורה מהבחירה באברהם ובזרעו, השבועה ליצחק, החוק ליעקב, דרך ההצלה מהרעב ביד יוסף, שליחות משה ואהרן, מכות מצרים, יציאת מצרים וניסי המדבר עד ירושת הארץ למען ישמרו צאצאי האבות את תורת ה', בארץ האבות.
תמצית סיפור התורה במזמור אחד!
בספר דברי-הימים (-א טז, מפסוק ח), כמזמור תפילה לפני הארון, מופיע החלק הראשון של מזמור קה (בשינויים קלים), ובו פסוקי הבחירה באברהם, השבועה ליצחק והחוק ליעקב, בלי ההמשך[8] – בלי יוסף, משה ואהרן, בלי יציאת מצרים וניסי המדבר – במקום זה, מופיע בדברי-הימים מזמור צ"ו (בשינויים קלים), המזמור האוניברסאלי של הצטרפות כל העמים לתת כבוד לה' (ממזמורי 'קבלת שבת'):
[שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ,] שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ –
[שִׁירוּ לַה' בָּרְכוּ שְׁמוֹ,] בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ;
סַפְּרוּ בַגּוֹיִם [אֶת] כְּבוֹדוֹ, בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו;
כִּי גָדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד, [וְ]נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים![9]
כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים, אֱלִילִים,
וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה –
הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו, עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ[10];
הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים, הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז;
הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ, שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו[11];
הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ, חִילוּ מִ[לְ]פָּנָיו כָּל הָאָרֶץ –
[12]אִמְרוּ בַגּוֹיִם: ה' מָלָךְ,
אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט, [יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים] –
יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ, יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ;
יַעֲלֹז שָׂדַי[13] וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, אָז יְרַנְּנוּ [כָּל] עֲצֵי [הַ]יָעַר –
לִפְנֵי ה' [כִּי בָא,] כִּי בָא לִשְפֹּט הָאָרֶץ;
[יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ] (=ביושר המוחלט).
וכאן באה חתימת המזמור (בדומה למזמור ההלל, תהילים קי"ח), ואחריה ברכה עם חתימה (שמופיעה בסוף תהילים ק"ו), ועם מענה של העם, כנוסחי הברכות שנהגו במקדש, בבית השני:
הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב – כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ!
[וְאִמְרוּ] הוֹשִׁיעֵנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ,[14] וְקַבְּצֵנוּ [וְהַצִּילֵנוּ] מִן הַגּוֹיִם,
לְהֹדוֹת לְשֵׁם קָדְשֶׁךָ, לְהִשְׁתַּבֵּחַ בִּתְהִלָּתֶךָ!
בָּרוּךְ ה' אֱ-לֹהֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם –
וְאָמַר[15] כָּל הָעָם:
אָמֵן הַלְלוּ יָ-הּ.[16]
____________________
[1] ראשית תפילת הקבע - ראו מאמרי, באותו שם, באתר שלי.
[2] שינויים של השמטות והוספות סימנתי בסוגריים מרובעים; הבדלי כתיב מלא וחסר לא ציינתי; הפסוקים לקוחים מהטור שלי לתהילים, בלי הקולות השונים המסומנים בצבעים ובהפסקות.
[3] דווקא בדברי-הימים – "זֶרַע יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ"!
[4] בדברי-הימים "זִכְרוּ", כהמשך לפסוקים הקודמים.
[5] בדברי-הימים – "בִּהְיוֹתְכֶם", כפנייה ישירה.
[6] בדברי-הימים – "לְאִישׁ".
[7] בדברי-הימים – "וּבִנְבִיאַי".
[8] כאן אנו פוגשים בפעם הראשונה את ההכרעה המוכרת מתפילת העמידה של חז"ל, להזכיר בברכה הראשונה רק את שלושת האבות.
[9] כלומר: יהיו יְרֵאים ממנו כל השליטים הרואים עצמם כאֵלים.
[10] בדברי-הימים – "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ".
[11] בדברי-הימים – "לְפָנָיו"; בהמשך משתנה חלוקת הפסוקים.
[12] בדברי-הימים הועברה צלע זו להמשך בשינוי קל – "וְיֹאמְרוּ".
[13] בדברי-הימים "יַעֲלֹץ הַשָּׂדֶה".
[14] בדברי-הימים – "אֱ-לֹהֵי יִשְׁעֵנוּ".
[15] בדברי-הימים – "וַיֹּאמְרוּ", כחלק מסיפור המעשה.
[16] בדברי-הימים – "אָמֵן וְהַלֵּל לַה'".