קרע מוחלט

במחזור השני חל שינוי ניכר במצב; הקרע בין איוב לרעיו הוא החלטי. לא נותר עוד שמץ מעקבותיה של הידידות מן העבר, שהלכה וניטשטשה במהירות כבר במחזור הראשון. חושיהם של הרֵעים כבר נאטמו כליל לנוכח סבלו של איוב. אין עוד שריד של התחשבות. הידיד הגדול והנערץ בעבר - דמותו כבר ניטשטשה כליל בעיניהם. הוא נתגלגל בדמות של אויב רשע ומסוכן, שמצווה ללחום בו עד חרמה. גורלו של איוב נהפך להם לדוגמה של דין הרשע בעולם, וממילא מהווה אישור שאין כמוהו לנכונותה הגמורה של תורת הגמול. לדידם הגיע כבר איוב למדרגה כזאת ששוב אין לו תקנה, אחר שדחה בחוצפה ובגאווה את חבל ההצלה שהושיטו לו.

כמו במחזור הראשון כך קובע אליפז גם כאן את מתכונת העימות, ומבנה נאומו משמש לרעיו דוגמה לחיקוי. תלותם באליפז מורגשת כאן אף יותר מאשר במחזור הקודם. נאום אליפז פותח בהתקפה על איוב; ובהמשכו בא תיאור נמלץ של מפלתו ההכרחית של הרשע בעולם שחוקי הצדק של תורת הגמול שולטים בו שלטון מוחלט.

אליפז איבד הרבה מזוהר הופעתו במחזור הראשון. אין לו עוד דבר להוסיף לחיזוקה של תורת הגמול, אחר שהוציא את כל תחמושתו הכבדה והקלה במטח הראשון. איוב, לא די שעמד יפה בפני מחץ מתקפתו, אלא יצא איתן ובוטח משהיה. מה נותר לו אפוא לאליפז לעשות? דבקותו העיקשת בנוסחותיה של תורת הגמול, שעד לרגע מסוים הייתה מקור כוחו, הופכת מכאן ואילך לעמדה קפואה ומאובנת, שאין בה כדי להזין את כוחות מחשבתו, ומאידך גיסא היא מקשיחה את ליבו ומקהה כליל את רגישותו האנושית.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר דעת