קרבן עולה ויורד, כפי שהגדירו חז"ל, הוא קרבן שערכו תלוי במצבו הכספי של האדם. בחטאים מסויימים, ניתן להסתפק בכפרה בדרגה נמוכה יותר כאשר קיים אילוץ כספי.
מעיון בלשון הכתוב, מתברר שיש שלושה סוגי קרבנות "עולים ויורדים", שבהם משתנה סוג הקרבן לפי מצבו של המקריב: קרבן חטאת, התלוי בשאלה מי הוא החוטא; קרבן עולה ויורד, התלוי בשאלה כמה כסף יש לחוטא; וקרבן אשם, התלוי בגילו של החוטא.
אולם, הקרבן היחיד שאותו כינו חז"ל "קרבן עולה ויורד" הוא הקרבן המתואר בפרק ה' של פרשתנו. הסיבה שחז"ל ייחדו את השם דווקא לקרבן זה, היא שזהו הקרבן היחיד התלוי (חלקית) ברצונו של האדם: אדם דל יכול להביא קרבן של עשיר, אם רצונו להידחק.
כל החטאים שמביאים עליהם קרבן עולה ויורד הם חטאים דו-שלביים. בכולם, האדם עושה מעשה שאין עמו בעיה כשלעצמו, ומצרף אליו מעשה נוסף היוצר את החטא. כך כאשר אדם נשבע ולא קיים את שבועתו, כאשר אדם נטמא ולא נטהר מטומאתו, וכאשר אדם נשבע שבועת העדות ולא העיד.
ההבדל בין קרבן בהמה לבין קרבן עוף ומנחה אינו רק במחירו של הקרבן, אלא אף באופי הכפרה: בחטאת הבהמה יש מתן דם אל יסוד המזבח ועל קרנותיו, בחטאת העוף אין מתן דם על קרנות המזבח, ואילו במנחה אין מתן דם כלל.
הקרבן העולה והיורד מלמד אותנו חידוש נפלא: בחטאים מסויימים, ניתן להסתפק בכפרה בדרגה נמוכה יותר כאשר קיים אילוץ כספי.
בניגוד לקרבן החטאת, שהקרבנות השונים משקפים בו חטאים ברמות שונות, אין כל הבדל בין חטאו של עשיר לבין חטאו של עני, ולכן עני יכול - אם רצונו בכך - להביא קרבן עשיר. ובכל זאת - אם אינו יכול להביא קרבן בהמה, יכול הוא להסתפק בקרבן עוף או מנחה, "וכִפֵּר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו" (יג).
נערך ע"י צוות אתר התנך
לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון