בלי הסיפורים, ובאמצעות רשימות על גבי רשימות. כך מסכם ספר דברי הימים את כל ספר בראשית בפרק אחד
החלק הראשון בספר דברי-הימים כולל רשימות יוחסין מרובות של שבטים ומשפחות בתולדות בני ישראל, והוא מלא וגדוש בהפתעות עוצרות נשימה שלא שמענו עליהן דבר עד כאן. ראשית, הוא מסכם את ספר בראשית בלי הסיפורים, באמצעות קיצור "ספר תולדֹת אדם" (בראשית פרק ה), ורשימות התולדות האחרות בבראשית. שום אדם בשום תקופה לא יסכם כך את ספר בראשית.
מה העיקר בספר בראשית? האמונות והדעות המעצבות השקפת עולם?! עקרונות הצדקה והמשפט הקובעים אורחות חיים, ומחייבים (לפי תפילת אברהם בבראשית יח, כג-כה) – גם את בורא עולם, "שֹפֵט כל הארץ"?! הסיפורים המופלאים שכוננו את הזיכרון ואת הזהות של בני אברהם, יצחק ויעקב לדורות עולם?!
אבל יש בספר בראשית גם עשרה[1] ספרי 'תולדות', והם מהווים כעין שלד יצוק המכיל בתוכו את האמונות, המוסר והסיפור:
"אלה תולדות השמים והארץ" (בראשית ב, ד; עם הנולדים ראשונה למשפחת האדם);
"זה ספר תולדֹת אדם" (בראשית ה; מאדם עד משפחת נֹח);
"אלה תולדֹת נֹח" (בראשית ו, ט, עד סוף פרק ט; בתוכו סיפור המבול וההצלה);
"ואלה תולדֹת בני נֹח" (בראשית י; ובו 70 שמות עמים);
"אלה תולדת שם" (בראשית יא, י-כו; משֵם עד תרח);
"ואלה תולדֹת תרח" (מבראשית יא, כז, עם כל סיפורי אברהם, לוט ונחור);
"ואלה תֹלדֹת ישמעאל בן אברהם" (בראשית כה, יב-יח, עם 12 בניו);
"ואלה תולדֹת יצחק בן אברהם – אברהם הוליד את יצחק" (מבראשית כה, יט);
"ואלה תֹלדות עשו הוא אדום" (בראשית לו);
"אלה תלדות יעקב" (מבראשית לז, ב; עם כל סיפורי יוסף ויהודה);
דברי-הימים מתעלם כליל משושלת קין, שבספר התולדות הראשון בבראשית (ד), ופותח ב"אדם שת אנוש; קינן..." מ"ספר תולדֹת אדם" (בראשית ה), כפי שהוא מדלג על פרשת המבול, ועובר ישירות מנח ושלושת בניו (בראשית ה, לב), ל"תולדֹת בני נֹח" (בראשית י).
גם שם הוא שולף מִסִפרי ה'תולדות' רק את השמות, משמיט את פסוקי הפתיחה והסיכום, וגם את ההערות הקצרות המרמזות על סיפורים רבים שלא סופרו, כמו מעללי נמרוד, "גבול הכנעני", ונדידת בני יקטן דרומה (בראשית י, ט-יב, יט, ל) – כך הוא הופך את שמות האנשים בלבד לגשר חי, מאדם הראשון. מ"תולדֹת בני נֹח" היישר אל "תולדֹת שֵם", וכל פרשיות 'לך-לך', 'וירא', 'חיי-שרה' מקוצרות במודע ב"אברם הוא אברהם", ובסדר של "בני אברהם: יצחק וישמעאל".
כמו בבראשית, מקדימה הרשימה את בני ישמעאל ובני קטורה (בסדר הפוך), וחוזרת ליצחק רק כדי להביא את כל השמות של "בני עשו" – גם כאן, בלי רוב הסיפורים הקצרים על ההליכה להר שעיר, ועל החמורים של "צבעון וענה" (בראשית לו, ו-ח, כד).
בכל זאת מובאת במלואה רשימת "המלכים אשר מָלכוּ בארץ אדום לפני מְלָך מֶלֶך לבני ישראל" (בראשית לו, לא), ואחריהם "אלופי אדום", כנראה בגלל הקשר בין ראשית המלוכה באדום ובישראל, שהיא מטרת כל הרשימה הזאת, מלכות שאול ובית דוד (שיתוארו בפרקים הבאים).
_______________
[1] ועוד שניים בכל המקרא – "תולדת אהרן ומשה" (במדבר ג', א) למשפחת הכהונה; ו"תולדות פרץ" (רות ד, יח-כב), למשפחת המלוכה.