קינה על חורבן מואב

בפרקים ט"ו-ט"ז מופיע המשא של ישעיהו הנביא על מואב. המשא פותח בחזון חורבן מואב, ועיקרו מתאר את האבל הגדול שירד על מואב (ט"ו,א-ט). בתיאור שזורים שמותיהן של ערי מואב המרכזיות.
בחלק השני (ט"ז,א-ה) נזכרים תחנוניהם של פליטי מואב לקבל מקלט בארץ ישראל. בחלק השלישי (ט"ז,ו-יב) פורש הנביא לעינינו את תמונת החורבן בכרמי מואב ובשדותיו, ואת שממון מקדשיו ובמותיו. בחתימה (ט"ז,יג-יד) קוצב הנביא את זמן מימושה של הנבואה: שלוש שנים.
להרחבת היריעה אודות משמעותו של משא מואב אנו ממליצים לקרוא את מאמרו של פרופ׳ יהודה אליצור "משא מואב וכתובת מישע" באתר ׳דעת׳. 

א. בחלקו הראשון של המשא (א-ט) עולות לנגד עינינו תמונות אבל, ואזנינו שומעות זעקות שבר וקולות בכי (ב-ד,ח). במרכזו (ה) מופיעה זעקה שונה. בדקו מי הזועק בפסוק ה ועימדו על ההבדלים בין זעקה זו לזעקות האחרות, ועל משמעות הזעקה.

ב. עיקבו אחרי השלבים השונים בתיאור האסון המואבי, ותנו דעתכם על התפתחותם. (א-ד; ה-ח; ט"ז,א-ד).

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"