בספר שמואל דוד נראה בודד ונודד, ואילו בפרקנו הוא רצוי, אהוד ומקובל על המוני העם גם בימי שאול
אין סדר זמנים - אחרי כיבוש יבוס חזר הכותב לרשימת "הגִיבורים" ומעלליהם, כבסיס לפיקוד הצבאי, וכאן שוב חוזר הכותב לאחור, לימי הנדודים של דוד.
מדוע?
בספר שמואל דוד נראה בודד ונודד, ורק אנשים קשים, לחוצי חובות ומרי נפש התקבצו אליו "אל מערת עֲדֻלָם" (שמואל-א כב, ב); ואילו בפרקנו מתוארים המוני אוהדים שבאו מכל שבטי ישראל אל דוד "לַמְצַד מִדבָּרה" (יב, ט,יז), ועד "ציקלג" (יב, א, כא) בגבול פלשת בדרום, כשהוא ברח מפני המרדפים של שאול; בהמשך, חוזר הכותב שוב לחברון, וכל זה כדי להוכיח במפורט עד כמה היה דוד רצוי, אהוד ומקובל על המוני העם גם בימי שאול; פסוק אחד בספר שמואל, בפי נציגי השבטים הבאים לחברון, מתרחב לפרק שלם (יב), שהועתק ממקור לא ידוע, אולי מספרי הממלכה -
"גם אתמול גם שלשום בִּהיות שאול מלך [עלינו], אתה [הָיִיתה] המוציא והמביא את ישראל - ויאמר ה' {א-להיך} לך: אתה תרעה את עמי את ישראל, ואתה תהיה לנגיד על {עמי} ישראל" (שמואל-ב ה, ב; חוזר {[בשינויים קלים]} בדברי-הימים-א יא, ב).
השמות הרבים המשקפים את תקופת דוד, והמספרים[1] כמו הסיפורים, הועתקו (כאמור) מאחד הספרים, שהיו מונחים לפני כותב 'דברי-הימים', ואינם יצירה שלו;
כמו בתיאור הקרב עם פלשתים בתוך "חלקת השדה מלאה שעורים" (יא, יג-יד), יש גם בפרק (יב) קטעים אותנטיים מימי הנדודים, כמו החשד של דוד כלפי הבאים אליו "לַמְצַד" - "אם לשלום באתם אלי לעזרני, יהיה לי עליכם לֵבָב לְיָחַד (=לפעול יחד), ואם לרַמוֹתַני [להסגירני] לצָרַי, בלא חמס בכַפַּי, יֵרֶא א-לוהי אבותינו, ויוֹכַח" (יב, יח).
אחת ההפתעות בפרק היא התמיכה בדוד מתוך שבט בנימין, ועוד מתוך משפחת שאול, כמו המשך ליהונתן בן שאול, אף שמרביתם שמרו נאמנות לשאול; תמונה דומה ניתן להסיק מתוך סיפור הקרב "על בְּרֵכַת גבעון" (שמואל-ב ב), שאנשי דוד היו חזקים יותר אפילו באזור הביתי של משפחת שאול, וזה אולי ההסבר להמלכת בן שאול במחנים, בעבר הירדן, ולא בנחלתו; אולם סיפורים כאלה הושמטו ב'דברי-הימים', והתייצבות חד משמעית לצד דוד מצד כל שבטי ישראל היא העיקר כאן -
"ואלה הבאים אל דויד לציקלג, עוד עצור מפני שאול בן קיש... מֵאחֵי שאול, מבנימִן" (יב, א-ב); "ומן בני בנימִן, אחי שאול שלשת אלפים, ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול"!
----------------------------------------------------
[1] האלפים והרבבות לא הגיעו כולם לחברון, אלא רק "ראשי החלוץ", שכל אחד מהם ייצג אלפים ורבבות.