אחד משיאיה של נבואת הגאולה הוא החזרת השמחה והחתונות. אבל מעבר לקולות השמחה והששון השופעים, יש לחתן ולכלה קול ייחודי נוסף.

 

אם אין חתונות – אין שמחה; כשיש חורבן – אין חתונות; וכבר אמר ה' לירמיהו: "לא תקח לך אשה, ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה" (ט"ז, ב), "כי... הנני מַשבּית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם, קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה" (שם, ט).

אחד משיאיה של נבואת הגאולה הוא החזרת השמחה והחתונות (ל"ג, י-יא):

"כה אמר ה':
עוד יִשָמַע במקום הזה,
אשר אַתֶם אמרים חָרֵב הוא מֵאֵין אדם ומֵאֵין בהמה,
בעָרֵי יהודה וּבְחֻצוֹת ירושלִַם הנְשַמוֹת...
קול ששון וקול שמחה,
קול חתן וקול כלה,
קול אֹמרים: הוֹדוּ את ה'... כי לעולם חסדו...
כי אשיב את שְבוּת הארץ כְּבָרִאשֹנה,
אמר ה'".

אבל לחתן וכלה יש קול ייחודי מעבר לקולות השמחה והששון השופעים, כי יש בהם 'בניין עדי עד', שהוא המשך לבריאת העולם והאדם. עצם החיבור בין חתן וכלה מכיל בתוכו סדרה ייחודית של צאצאים פוטנציאליים, שיכולים להיוולד רק מאיש זה עם אשה זו, והם-הם ההמשך לבריאת 'צלם א-לוהים' שבאדם.

על זה נאמר ב'שבע הברכות':
"אשר יָצַר את האדם בצלמו,
*וּבְצֶלֶם דְמוּת תַבניתוֹ הִתקין לו ממנו בִּניָן עֲדֵי עַד,
ברוך אתה ה' יוצר האדם";

לכן 'שבע הברכות' מלאות וגדושות בחיבור בין כל חתונה לבין בריאת העולם והאדם.

הגאולה עצמה היא חתונה מחודשת בין בורא עולם ואדם לבין "זרע אברהם יִשְׂחָק ויעקב", ולכן חוֹתֵם הנביא את נבואות הגאולה (גם בפרק ל"א) בהתחייבות שה' לא יָפֵר את בריתו עם ישראל (למרות החורבן), כמו שיעמדו לעולם "חֻקוֹת שמים וארץ... כי אשיב את שְבוּתָם ורִחַמתים" (ל"ג, כה-כו).

_________________________________

* כגרסת הגאונים, כי אין לה' תבנית, חלילה.

באדיבות אתר 929