קואליציה לא יציבה

הקואליציה של קורח הכילה קצוות הפוכים – דתן ואבירם מאסו בהנהגת משה שסיבך את העם במדבר ללא תקווה נראית לעין, אחרי שהוציא אותם "מארץ זבת חלב ודבש" (במצרים היו דגים וירקות, אבל ודאי לא "חלב ודבש"), במקום להביא אותם לארץ כזאת (יג-יד).
250 נשיאי עדה מישראל מאסו באהרן ככהן גדול ורצו לחזור ל'דמוקרטיה פולחנית', כמו ביציאת מצרים, כשכל אחד יכול להיות כהן, ולהקטיר קטורת לפני ה'.
קורח עצמו (משבט לוי) ראה את עצמו מנהיג מתאים יותר מצמד האחים משה ואהרן, והוא היה החיבור היחיד בין המתנגדים להנהגת משה ובין המתנגדים לכהונת אהרן.

לא היה בסיס של אמת לקואליציה הזאת.

ברגע שמשה זימן את קורח ועדתו מול אהרן למבחן המחתות, התפרקה הקואליציה המורדת, כי דתן ואבירם סירבו לבוא – מבחן המחתות נראה להם כניקור עיניים (יד) נוסף מבית מדרשו של משה, שידע לעשות אותות ומופתים, אך לא הביא את העם אל הארץ המובטחת.  
כך נוצרו שני מוקדים נפרדים – משה הלך אל דתן ואבירם, בשעה ש-250 הנשיאים עלו להקטיר עם אהרן.
המקטירים באש נאכלו באש ה', ונשארו לדורות כאות אזהרה (ט"ז, לה; י"ז, א-ה).
דתן ואבירם שמאסו בארץ נבלעו בארץ, ברעש האדמה שהתחולל כ"בְּרִיאָה יִבְרָא ה'" (ל), לא כאות או מופת מידיו של משה.

וקורח עצמו מה קרה לו?
בסיפור שבתורה הוא 'נעלם', אבל אמרו במדרש (במדבר רבה פרשה יח, יד) שהוא גם נשרף באש וגם נבלע בארץ, כי רק הוא חיבר באמת בין שתי הקבוצות ההפוכות בכול.

לקריאת הפוסט 'פוליטיקה של קואליציות' מאת הרב מנחם ליבטאג

לקריאת הפוסט 'שלוש תלונות שונות' מאת הרב אמנון בזק

באדיבות אתר 929