לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:
פרקנו פותח בשיר הישועה שיושר בירושלים (א-ז), בהמשך מובעת הכמיהה והשאיפה לגילוי משפטי ה׳ וצידקו בארץ (ח-יב), ובחלק האחרון מתואר המצב הקשה של ישראל בגלות, ושאיפתם לגאולה ולתחיית המתים (יג-יט).
א. כיצד מאופיינת העיר ירושלים בחלק הראשון, ומניין נובע כוחה? תנו דעתכם ליחס בין הביצורים (חומה, חל, שערים), לבין פעלי ההגנה (שמר/נצר/בטח), ולניגוד שבין ה׳עיר׳ (א-ד) ל׳קריה׳ (ה-ו).
ב. כמו בפרק הקודם, גם בפרקנו חוזה ישעיהו שינוי שיתחולל ביחס למוות (יט). במה יתרה הנבואה בפרקנו על החזון בפרק הקודם?
ג. לתיאור תחיית המתים בנבואתנו הוצעו שתי פרשנויות, האחת מפרשת אותו כפשוטו והשניה רואה בו משל לתחייתו של עם ישראל: עיינו בדניאל י"ב,ב ועימדו על הדמיון הלשוני הרב לפסוקנו. כיצד מתוארת שם תחיית המתים?
לעומת זאת, עימדו על התקבולת הניגודית בין פסוק יד לפסוקנו וראו את דברי הרד"ק שם:
" ה׳ אלהינו - זכור לנו מה שהחזקנו עמך בגלות, כי אע"פ שהיו האומות בעלים ואדונים לנו והיו עובדים בנו בפרך אע"פ כן ׳לבד בך נזכיר שמך׳... מתים בל יחיו - ואלהי העמים ההם שלא פנינו אליהם בגלות כי הם מתים ואין בהם ממש, ופירוש ׳לא יחיו׳ אין בהם חיות, והם כמו המתים שלא יקומו."
ראו גם את חזון העצמות היבשות שביחזקאל ל"ז,א-יד, ובייחוד את דברי ה׳ בפסוקים יא-יד שם. מה מבטאת הנבואה על תחיית המתים לאור כל זאת?
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"