הפרק הראשון בישעיהו אינו הנבואה הראשונה של הנביא. מה יש בו בפרק שזכה לפתוח את הספר?

 

פרק א איננו פתיחה של נבואות ישעיהו – זאת כבר אמרו לנו חז"ל, כאחת הדוגמאות לכלל "שאין מוקדם ומאוחר [בסדר] בתורה" (מכילתא בשלח, שירה ז', ורש"י בפירושו לישעיהו א', א; ו', א). אבל רש"י (לישעיהו ו', א) גם הוסיף נימוק היסטורי חזק – "וראיה לדבר, ישעיהו ניבא: "ונותרה בת ציון כסֻכָּה [בכרם, כמלונה במקשה, כעיר נצורה]" (א, ח), וזה היה לאחר שהחריב והגלה סנחריב את עשרת השבטים, ונשארו רק יהודה וירושלים".

מה יש בפרקנו?

מראה יהודה וירושלים אחרי מסע סנחריב:

ארצכם שממה, עריכם שרֻפוֹת אש,

אדמתכם – לנגדכם זרים אֹכלים אֹתהּ, ושממה כמַהפֵּכַת זרים;

ונותרה בת ציון כסֻכָּה בכרם, כִּמלוּנה בְמִקשָה כעיר נצוּרה;

לולי  ה'  צ-באות  הותיר לנו שריד כמעט, לסדֹם היינו, לעמֹרה דָמינוּ (א', ז-ט);

אבל בפרק הזה יש גם סיכום לאחור של דברי התוכחה הקשים מימי הזוהר והחגיגות של עוזיהו, והם מקבילים ודומים לנבואות עמוס על שומרון, מימי ירבעם בן יואש.

ישעיהו (א, יא-יז):

למה לי רֹב זִבחֵיכם יֹאמר ה'

שָׂבַעתי עֹלות אילים וחלב מריאים, ודם פרים וכבשים ועַתוּדים לא חפצתי;

כי תבֹאו לֵרָאוֹת פָּנַי, מי בִקש זאת מידכם רמֹס חֲצֵרָי...

חֹדש ושבת קְרֹא מקרא, לא אוּכַל אָוֶן ועֲצָרה;

חָדְשֵיכם ומועֲדֵיכם שָׂנאה נפשי, היו עָלַי לָטֹרַח...

גם כי תַרבּוּ תפִלה אינני שֹמֵעַ – ידיכם דָמים מָלֵאוּ;

רַחֲצוּ הִזַכּוּ... לִמדוּ היטב, דִרשוּ משפט, אַשרוּ חָמוֹץ, שִפטוּ יתום, ריבוּ אלמנה;

עמוס (ד, א-ה):

שִמעו הדבר הזה פָּרוֹת הבשן אשר בהר שֹמרון

העֹשקות דַלים הרֹצצות אביונים,

האֹמְרות לַאדֹנֵיהם: הָביאה ונִשתֶה...

בֹּאוּ בֵית-אל וּפִשעוּ הגִלגָל, הַרבּוּ לִפשֹעַ,

והָביאוּ לַבֹּקר זִבחֵיכם, לִשלֹשת ימים מַעשְרֹתֵיכם;

וקַטֵר מֵחָמֵץ תודה, וקִראוּ נְדָבוֹת הַשמיעוּ...

באדיבות אתר 929