כישראלי שזוכה לטייל בענתות ובירושלים בראש מורם, אחרי שה' שבר עול גלות מעל צווארינו, קשה לי נפשית לקרוא פרקי כניעה אלו.
בפרק הזה, באופן חריג, יש תאריך כפול - "בראשית ממלכת יהויקים" (א)? או "ביד מלאכים הבאים ירושלִַם אל צדקיהו" (ג)?
לפתיחה המוזרה הזאת יש הסבר פשוט - שליחותו העיקרית של ירמיהו בשלב השני של חייו נועדה לבטא קבלת הדין וכניעה; השיא בשליחות המזעזעת הזאת היה ביציאת הנביא אל בית המלך עם "מוֹסֵרוֹת וּמֹטוֹת" כעוֹל על צווארו; כיוון שרוחות המרד סערו ביהודה ובכל האזור בימי יהויקים וגם בימי צדקיהו, והמרד עצמו (עם אשליה של תמיכה מצרית) התחולל פעמיים, לכן גם הציווי לנביא היה כפול - בכל פעם שהגיעה לירושלים משלחת ממלכי אדום או מואב, בני-עמון, צֹר או צידון, התייצב הנביא עם העול על צווארו* מול המשלחות הללו; זה קרה בימי יהויקים, וגם בימי צדקיהו - ככל הנראה, פסוקים ה-יא שייכים לשלב המוקדם מימי יהויקים, ומפסוק יב מתואר העימות מימי צדקיהו.
כישראלי שזוכה לטייל בענתות ובירושלים בראש מורם, אחרי שה' שבר עול גלות מעל צווארינו, קשה לי נפשית לקרוא פרקי כניעה אלו של נביא (לא פחות מהקושי לקרוא קינות "איכה") - אז אני אומר לעצמי, שלנביא היה קשה הרבה יותר, ואני יודע, שאילו שמעו לו, היה אפשר למנוע את חורבן בית ראשון.
רש"י בפתיחה המפורסמת לפירושו לתורה לקח את דברי הנביא, והפך אותם מכניעה לנחמה - "אנֹכי עשיתי את הארץ... וּנְתַתיהָ לַאשר יָשַר בְּעֵינָי" (כ"ז, ו-ז) - ירמיהו קבע שה' נתן לנְבוּכַדרֶאצַר את כל הארצות (ל-70 שנה) עד שתבוא עֵת נפילת בבל; רש"י, בשפל הגלות, כתב - "ברצונו נְתָנָהּ להם, וברצונו נְטָלָה מֵהֶם וּנְתָנָהּ לנו" (רש"י לבראשית א', א).
_____
*כך בדיוק נהג ישעיהו כשהלך "עָרוֹם ויָחֵף" (ישעיהו כ', ב-ג); ראו 'ישעיהו – כציפורים עפות', עמ' 201-208
באדיבות אתר 929