פריחת הרשעים

מזמור צ"ב עוסק בשאלת הצדק הא-לוהי. את גוף המזמור (ב-טו) ניתן לחלק לשני חלקים מרכזיים: הבית הראשון (ב-ז) עוסק בשבח ה' ומורכב משתי יחידות משנה: הראשונה (ב-ד) כוללת דברים כללים בשבח ההודאה לה', השניה (ה-ז) עוסקת בשבח גדולת מעשי ה' ועומק מחשבותיו אשר הבער והכסיל אינם מסוגלים להבינם. הבית השני (ח-טו) כולל פסוקי הגות ומחשבה העוסקים בסוגיית הגמול והצדק האלוהי. חלק זה מורכב משלוש יחידות משנה: היחידה הראשונה (ח-י) עוסקת בגורל הרשעים, ביחידה השניה (יא-יב) מופיע שיר הלל אישי של בעל המזמור ואלו היחידה השלישית (יג-טו) עוסקת בגורל הצדיקים.

א. מה משמעות הדימוי "כמו עשב" עיינו בפרשנים הבאים:

רש"י: בפרח רשעים כמו עשב - אינם יודעים שהפרחתם אינה אלא להשמידם עדי עד שמשלם לשונאיו על פניהם להאבידם.

מצודת דוד: הצלחתם של הרשעים קצרה ביותר ובאמת אינה אלא מדומה.

י' פליקס (דימויים מעולם החי והצומח בתהילים צ"ב): נמשלו כאן המוני הרשעים לעשב השדה – הצמחים הנמוכים, שבחודשי החורף מכסים בצפיפות את פני האדמה, מבלי להשאיר מקום פנוי מהם. בימי האביב צצים ביניהם פרחי השדה, מהם מתבלטים האדומים שבפרחים כגון הכלנית, הנורית, הצבעוני והפרג... וכפרחים האלה הם ממלאים את  היקום כולו. "ויציצו כל פועלי און" אולם כעבור ימי זוהר ספורים, מופיעים פתאום רוחות השרב, וכל פרחי השדה, כמו גם ירק העשב נעלמים כאלו לא היו מעולם.

מ' סרנה (The Psalm for the Sabbath day (Ps 92 )): אחת הדרכים המקובלות להשמדת עשבי בר: הנבטתם כדי שניתן יהיה לראותם ולעקור אותם מן השורש אחת ולתמיד.

ב. הדימויים והתיאורים המשמשים את בעל המזמור בבואו להנגיד בין גורל הרשעים לבין גורל הצדיקים שייכים כאמור לעולם הצומח. הדימויים והתיאורים חושפים ארבעה צירי ניגוד. עמדו על ההבדלים בכוחם של שני הצמחים המופיעים בדימויים, בגובהם, באורך חייהם ובכמותם. מה רוצה בעל המזמור להדגיש באמצעות הנגדה זו?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"