המצות שהגיש לוט למלאכים אינן הקשר היחיד בין הפיכת סדום לבין פסח מצרים, כי אם כל פרשת הצלת לוט מסדום מדברת בלשון הפסח.

 

עוד קודם לפסח הראשון שחגגו ישראל ערב היציאה ממצרים, כבר מוזכר חג הפסח בפירוש רש"י. בפרשת וירא, על הפסוק המתאר כיצד לוט הכניס את המלאכים לביתו ועשה להם מצות, מעיר רש"י: "פסח היה".
מעודי תמהתי, וכי מפני שאפה לוט מצות - פסח היה? ומה בכלל מקום לחג הפסח לפני יציאת מצרים? מן הסתם, לוט אפה מצות כי הוא מיהר, ולא היה סיפק בידו להכין לאורחיו לחם; אך מה בין זה ובין פסח?

אמנם, אם נדייק נגלה כי כל פרשת הצלת לוט מסדום מדברת בלשון הפסח:
סיפור זה מורכב מאנשים היושבים בבית סגור, אוכלים מצות, ועל הפתח מתרחשת הדרמה הגדולה: המלאכים משחיתים את העיר, מצילים את לוט, את משפחתו ואת יושבי הבית, ומכים את אנשי העיר על הפתח. למרבה ההפתעה, אלו בדיוק המוטיבים של פסח: בית סגור, אכילת מצות והמלאך המשחית את בכורי מצרים ומציל את יושבי הבתים אוכלי המצות.

רמזים נוספים להקבלה בין שני הסיפורים ניתן למצוא בלשונות הכתוב: המלאכים אומרים ללוט ולמשפחתו "קומו צאו מן המקום הזה כי משחית ה' את העיר", ובדומה לכך - פרעה קורא לעם ישראל "קומו צאו מתוך העיר", והקב"ה מבטיח להם "ולא יתן המשחית". המילה "ויתמהמה", המתייחסת ללוט, ניצבת במקביל לתיאור בני ישראל - "ולא יכלו להתמהמה".

סדום נהפכה ומשפחת לוט ניצלה ויצאה ממנה; מצרים הושחתה ובני ישראל ניצלו ויצאו ממנה.

אמנם, עדיין קיים הבדל חשוב בין פסח סדום לבין פסח מצרים. פסח סדום היה פסחהּ של משפחה אחת - משפחת לוט היא משפחת אברהם. לעומת זאת, פסח מצרים היה פסחו של עם שלם - עם ישראל. עם ישראל כולו ניצל, כאשר כל משפחה יושבת בביתה וניצלת בו.
כך גם לדורות - עם שלם עושה את קרבן הפסח משפחות משפחות, כדי להזכיר את הפסח הראשון שניצלה בו אומה שלמה.

 

נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך מיזם 'שירת התורה'

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון