בפרק שלפנינו מופיעים באופן מוזר שני פסוקים שאין ביניהם קשר, ברצף אחד: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה חֲדָשָׁה לֹא יֵצֵא בַּצָּבָא... לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב כִּי נֶפֶשׁ הוּא חֹבֵל" (ה-ו). מה פשר הדבר? נראה לומר כי יש קשר בין הפסוקים וכי יש כאן פנייה לחתן הטרי ודרישה ממנו שלא לחבול רחים ורכב. מדוע?