פותחים את הפנקסים

מדוע נזקק נחמיה לחזור לרשימה הראשונה של עולי זרובבל?

המטרה המוצהרת היא מפקד מחודש ביהודה ובירושלים על יסוד רשימות היחס הראשונות, כדי לחזק ולהגדיל את יושבי העיר, כי היא "רחבת ידים וגדֹלה, והעם מעט בתוכה, ואין בתים בְּנוּיִם" (ד). ואכן, בסוף ההתחייבויות שקהל היהודים קיבל על עצמו (להלן י"א, א-ב) נכללה הפלת "גורלות להביא אחד מן העשרה (=אחד מכל עשרה) לשבת בירושלִַם עיר הקֹדש, ותשע הידות בערים (=בכפרים)". מאז המהפכה התעשייתית, מאות מיליוני אנשים עברו מן הכפרים ומן החקלאות אל ערי הענק, וקשה כל כך להבין חברה חקלאית מסורתית, שבה אנשים כלל לא התלהבו מלגור בעיר הקודש, והיה צורך דחוף לגייס 'מעשר' של אנשים לחיזוק העיר וליישובה, כדי שסגירת החומה, וחובות השמירה, לא יהפכו לנטל כבד מנשוא בירושלים הבנויה, וכדי ש'ירושלים הבנויה' תוכל להפוך לעיר בירה גדולה וחשובה לכלל העם היהודי.

אבל הייתה כנראה גם מטרה סמויה (באותו שלב), והיא קשורה במפגש בין נחמיה לעזרא – הרחקת הנשים הנוכריות, ודחיקת המשפחות המעורבות, העשירות והחזקות, לשלח את הנכריות, ולנתק קשרי חיתון, תרבות ופוליטיקה, למרות הקשיים העצומים הכרוכים בכך. הופעתו של עזרא בהמשך (מפרק ח') מצביעה על שותפות עמוקה בין עזרא ונחמיה בהשקפת העולם התורנית, החברתית והמדינית, אלא שעזרא נמנע מלהפעיל כוח וחתר לשכנוע על ידי יצירת זעזוע ציבורי, ואילו נחמיה כשליט הפעיל כוח ללא כל היסוס. המפגש הזה בין עזרא ונחמיה, והשותפות ביניהם, הולידו התחלה מחודשת של תקופת בית שני בכל המובנים – רשימת העולים בשני המקומות מסתיימת באותו פסוק (בהבדלים קלים) –  

(עזרא ג', א): "וַיִגַע (=הגיע) החדש השביעי, ובני ישראל בערים (=בכפרים), ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלִָם..."

(נחמיה ז', עב- ח', א): "וַיִגַע (=הגיע) החדש השביעי, ובני ישראל בעריהם (=בכפריהם), ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב (=הככר הרחבה) אשר לפני שער המים..."

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

באדיבות אתר 929