האם ייתכן שתשעה וחצי השבטים שהתנחלו בעבר הירדן המערבי יזכו באותו מספר של ערי מקלט כשניים וחצי השבטים שהתנחלו ממזרח לירדן? והלוא תפקידן של ערי המקלט לגונן מפני גואלי הדם, והן צריכות להיות זמינות ונגישות, אשר על כן יש לקבוע מספר ערים בהתאם למספר האוכלוסין!
חז"ל מסבירים שהיו בעבר הירדן המזרחי שלוש ערי מקלט כמו בעבר הירדן המערבי, מפני שהיו שם יותר רוצחים.
אולם, אם נעיין בדברים נראה כי לאמתו של דבר לא שש ערי מקלט היו, אלא ארבעים ושמונה, שכן במסכת מכות מפורש כי אף ערי הלוויים קולטות את הרוצחים בשגגה.
ואם כן בדיקה מחודשת של חלוקת ערי הלוויים בין השבטים, מביאה למסקנה שהחשבון מדוקדק לגמרי. מן הכתוב בספר יהושע פרק כ"א עולה, כי שני חלקי שבט מנשה חילקו ביניהם את ערי הלוויים ממש שווה בשווה: שתיים בעבר הירדן המערבי (תענך וגת-רמון), ושתיים בעבר הירדן המזרחי (גולן ובעשׁתּרָה). הוסף לכך ארבע ערים מחלקו של גד (יהושע כ"א, לו) וארבע מחלקו של ראובן (דה"א ו', סג-סד; בחלק מהנוסחות הוסיפו פסוקים אלה גם בספר יהושע שם), ונמצא שיש סך הכל עשר ערים בעבר הירדן המזרחי, מהן שלוש הקרויות ערי מקלט, והן קולטות גם כשאדם הגיע לשם בלי ידיעה שזו עיר מקלט, ושבע ערי הלוויים הקולטות רק אם אדם ברח לשם במודע.
ועתה צא וחשב, ותמצא כי היחס שבין שניים וחצי (שבטים) לתשעה וחצי (שבטים) זהה לגמרי ליחס שבין עשר הערים שבעבר הירדן המזרחי לשלושים ושמונה הערים שבעבר הירדן המערבי (והוא 1:0.263).
בכל אחד מצדי הירדן הובדלו בממוצע ארבע ערים לכל שבט.
העובדה שבגלעד יש יותר רוצחים היא הסיבה לכך שבעבר הירדן המזרחי רבות יותר הן הערים הקולטות גם מי שהגיע לשם בלי כוונה, ואם היחס המספרי בין "ערי המקלט" לערי הלויים הקולטות בעבר הירדן המערבי הוא 3:35, הרי בעבר הירדן המזרחי היחס הוא 3:7, כלומר בעבר הירדן המערבי רק 7.9% מן הערים קולטות גם אדם שנכנס אליהן בלי כוונה, לעומת 30% בעבר הירדן המזרחי.
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא באדיבות כתב העת 'מגדים' בהוצאת תבונות