נסעתי במואב פעמיים. מרגש למצוא בשטח שמות קדומים רבים, ולברך בשם ובמלכות: 'ברוך אתה ה'... שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה'

 

"שַאֲנַן מואב מנעוריו ושֹקֵט הוא אל שְמָרָיו, ולא הוּרַק מִכְּלי אל כֶּלי ובגולה לא הלך – על כן עמד טַעְמוֹ בו ורֵיחו לא נָמָר" (=לא פָּג; מ"ח, יא); ממש 'שוויצריה' במרחב הארצישראלי הקדום.

מואב שכנה בין ים המלח לבין המדבר, שמורה ומוגנת יותר מארץ יהודה (הנמצאת מולה). נחל ארנון מפריד בין מואב הגרעינית, לבין "ארץ המישֹר" (דברים ד', מג), היא רמת מואב הצפונית (הפתוחה יותר) עם דיבון וחשבון, נבו ומידבא – שם כבש סיחון (ממלך מואב הראשון) – ממנו לקח ישראל, והתנחלו ראובן וגד.

השמרנות טבועה עמוק בנוף המואבי – נסעתי במואב פעמיים - הנוף שונה מאד מהערים הגדולות עַמָאן (=רבת עמון) וא-סַלְט, גַ'רַש, עַגְ'לוּן ואירבּיד. מרגש למצוא בשטח שמות קדומים רבים: חִסְבַּן ואֶלעַל, דיבַּן וקַרְיוּת, ועַרָעִר "אשר על שפת נחל אַרנֹן", בדיוק כמו בתורה (דברים ד', מח), לצפות על 'מַעְבְּרוֹת הארנון', ולברך בשם ובמלכות: 'ברוך אתה ה'... שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה' (ברכות פרק ט'; שולחן-ערוך אורח-חיים, רי"ח-א). אז למה ירמיהו השתפך בבכי לועג, לחורבן מואב?

התשובה נעוצה במצבת מֵישַע, שנתגלתה בעיר דיבַּן (ב-1900), והיא מלאה גאוות ניצחון נגד ישראל, ונגד ה' – קִראו מה שכתבתי על "משא מואב"(ישעיהו ט"ו-ט"ז).

ולמה ירמיהו מצטט ומאריך יותר מישעיהו (שגם הוא ציטט נבואה עתיקה יותר), ואף חותם בשיר המושלים הנזכר בתורה (נגד מלך מואב הראשון; במדבר כ"א, כז-ל)? מפני שנבוכדראצר הוא שהיכה (גם) את מואב והותיר אחריו חרבות ושממה בכל המרחב. הבבלים לא החליפו אוכלוסיות כמו האשורים, אלא שמו קץ לעמים ולתרבויות, ולחלקן נפתח פתח לשיבה ולצמיחה אחרת "באחרית הימים" (מ"ח, מז), בתקופה הפרסית ובתקופה ההלניסטית-רומית.

באדיבות אתר 929