מה פשר הגדרתו של עם ישראל כ'עם סגולה'? לפי רש"י הגדרה זו מנתקת אותו מאומות העולם. אולם לפי ספורנו היא מדגישה את אחריותו על העולם ואת תפקידו כ'אור לגויים'.
ערב מתן תורה זוכה עם ישראל להגדרה מופלאה: "וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים" (ה). אך מה טיבה של סגולה זו? ומה ייעודה? רש"י בפירושו לתורה כותב: "סגולה - אוצר חביב... כלי יקר ואבנים טובות שהמלכים גונזים אותם. כך אתם תהיו לי סגולה משאר האומות". את הנימוק שבפי ה' יתברך לבחירה בעם סגולה - "כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ" (שם) - מסביר רש"י: "ולא תאמרו: אתם לבדכם שלי ואין לי אחרים עמכם, ומה יש לי עוד שתהא חיבתכם ניכרת? "כי לא כל הארץ" - והם בעיני ולפני לכלום".
דברי רש"י אלה אינם מחמיאים כמובן לאומות העולם. לדעת רש"י, אומרים כביכול ישראל לרבנו של עולם: מדוע אתה מתפאר שבחרת בנו מכל העמים להיות לך לעם סגולה, וכי הייתה לך ברירה? ועל כך משיב ריבון העולמים: טעות בידכם, היתה לי אפשרות בחירה בכל אומה שבה חפצתי – "כי לא כל הארץ" (ה), ואף על פי כן מאהבתי אתכם בחרתי דווקא בכם וכל האחרים "בעיני ולפני כלום".
אך הנה לעומת רש"י, מציע ספורנו פירוש אחר בתכלית: "והייתם לי סגולה מכל האומות – אף על פי שכל המין האנושי יקר אצלי... כאמרם ז"ל חביב אדם שנברא בצלם, מכל מקום אתם תהיו לי סגולה מכולם... כי תהיו "ממלכת כהנים" להבין ולהורות למין האנושי, לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד".
לדברי ספורנו, נועדה אפוא לעם ישראל, דווקא כ"עם סגולה", שליחות נכבדה להיות "לאור גויים" (ישעיה מ"ט, ו), והנימוק "כי לי כל הארץ" לא בא להבליט את הניגוד בין ישראל לבין העמים, אלא אדרבה, להדגיש כי בשל האחריות של הקב"ה לכל יושבי תבל, הוטלה על "הסֶגל הנבחר" המשימה להיות "ממלכת כהנים" לעולם כולו.
נערך ע"י צוות אתר התנך מתוך הסדרה 'מעט מן האור', בהוצאת ספריית בית אל בשיתוף תנועת אורות