הצירוף הזה של מזמורי א ו-ב הוא מתוכנן, שכן חתימת מזמור ב מתחברת לפתיחת מזמור א כאילו הם מזמור (מורכב) אחד.

 

המעבר המפתיע (לכאורה) משאלת הצדק הפרטית לעם ישראל ומשיחו, בהחלט אופייני לתהלים. גם במזמורי ההלל נמצא מזמור (קיג; קטז) העוסק ביחיד הסובל ונושע, ובצמוד לו מזמור על גאולת ישראל ממצרים (קיד), ומזמור על ישועת הכלל (קטו). הצירוף הזה של מזמורי א ו-ב הוא מתוכנן, שכן חתימת מזמור ב מתחברת לפתיחת מזמור א כאילו הם מזמור (מורכב) אחד – אַשְׁרֵי הָאִישׁ...  - ...אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ. (אכן, מסיבה זו, חשבו חז"ל (ברכות ט עמ' ב) את שני המזמורים למזמור אחד)

לָמָּה רָגְשׁוּ גוֹיִם, וּלְאֻמִּים יֶהְגּוּ רִיק;
יִתְיַצְּבוּ מַלְכֵי אֶרֶץ, וְרוֹזְנִים נוֹסְדוּ יָחַד
עַל [עַם] ה' וְעַל מְשִׁיחוֹ [ויאמרו]:
נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ (=נפרוץ את קווי ההגנה שלהם=),  
וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ;

יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק   
אֲ-דֹ-נָ-י יִלְעַג לָמוֹ (=להם);
אָז יְדַבֵּר אֵלֵימוֹ (=אליהם) בְאַפּוֹ   
וּבַחֲרוֹנוֹ יְבַהֲלֵמוֹ (=יְבַהלֵם);

וַאֲנִי נָסַכְתִּי (=משחתי) מַלְכִּי (=דוד)      
עַל צִיּוֹן הַר קָדְשִׁי;

אֲסַפְּרָה אֶ-ל חֹק* (=חק א-ל),
ה' אָמַר אֵלַי –

בְּנִי אַתָּה, אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ;
שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ,
וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ;
תְּרֹעֵם בְּשֵׁבֶט בַּרְזֶל, כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם;

וְעַתָּה מְלָכִים הַשְׂכִּילוּ   
הִוָּסְרוּ (=קַבלוּ מוּסַר) שֹׁפְטֵי אָרֶץ;
עִבְדוּ אֶת ה' בְּיִרְאָה וְגִילוּ בִּרְעָדָה;
נַשְּׁקוּ בַר (=תֹאהבו בלב טהור) –

פֶּן יֶאֱנַף וְתֹאבְדוּ דֶרֶךְ 
כִּי יִבְעַר כִּמְעַט אַפּוֹ –  

אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ.

המזמור מבטא בשיר את דבר ה' לדוד ולבנו המיועד, בנבואת נתן הנביא (שמואל ב ז, יד-טז) – אֲנִי אֶהְיֶה לּוֹ לְאָב וְהוּא יִהְיֶה לִּי לְבֵן אֲשֶׁר בְּהַעֲו‍ֹתוֹ (=אם יחטא), וְהֹכַחְתִּיו בְּשֵׁבֶט אֲנָשִׁים... (=אויבים רשעים), וְחַסְדִּי לֹא יָסוּר מִמֶּנּוּ... כִּסְאֲךָ יִהְיֶה נָכוֹן עַד עוֹלָם.

באדיבות אתר 929