לאחר חטאם של נדב ואביהוא אומר משה לאהרון כי "הוא אשר דבר ה' לאמור בקרובי אקדש" (ג) ונשמע שיש איזה צד של זכות במעשה שלהם. ננסה להבין מדוע פעלו השניים כפי שפעלו? ומה הייתה הטעות הבסיסית שלהם?