על חוק ופריעת חוק

מותם הטראגי של בני אהרון מתרחש בשיאן של חגיגות חנוכת המשכן.
מן הכתובים עולה, כי נדב ואביהוא הקריבו 'אש זרה', אולם חוסר הבהירות בהבנת החטא הוליד מדרשים ופרשנויות מסוגים שונים. אנו בוחרים בגישה הפרשנית המייחסת לנדב ואביהוא כוונות דתיות, רעיון המופיע בין היתר בביאורו של נפתלי הרץ וייזל:
"נדב ואביהוא גדולי עולם היו, וחלילה להם לעבור בזדון את פי ה', אבל מתוך שמחה נתערבבה דעתם ליכנס לפנים ולהקטיר כל אחד קטורת...".
הבנה זו בדבר טוהר כוונותיהם של נדב ואביהו עולה מן הפסוקים, המקדימים את תיאור החטא:
"וַיָּבֹא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן אֶל אֹהֶל מוֹעֵד, וַיֵּצְאוּ, וַיְבָרְכוּ אֶת הָעָם; וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה', וַתֹּאכַל עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת הָעֹלָה וְאֶת הַחֲלָבִים; וַיַּרְא כָּל הָעָם וַיָּרֹנּוּ, וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם" (ט', כג-כד).
להבנתנו, נדב ואביהוא רצו לאחוז עוד רגע אחד בחוויית השיא הדתי בו נגלה כבוד ה' ואש יצאה ואכלה את הקרבנות שעל המזבח.
הכתוב קושר בין שני האירועים באמצעות המילה אש, האש היוצאת מלפני ה' אל המזבח, האש הזרה שמקריבים בני אהרון והאש היוצאת מעם ה' ושורפת אותם.
מיד לאחר מכן מבוארים החוקים והכללים הנהוגים במשכן: האיסור להתאבל, האיסור לשתות יין ,ההבדלה החד משמעית בין הקודש ובין החול, בין הטמא ובין הטהור. בעבודת ה' במשכן אין מקום לאקסטזה או לפריצת הגבולות, הכללים ברורים, ומי שמבקש להפר אותם, נענש מיד.
זוהי תרבות עבודת הקודש שבתורה. אנו מניחים, כי זוהי אף הדרך הראויה לעבוד את ה' גם כיום. החוק הוא חוק, ואין לפרוע אותו, אף לא בשעת התרוממות רוח דתית.
אך מה לגבי התחום שמחוץ לקודש? התרבות הישראלית מכירה לעיתים שכוונות ראויות מצדיקות הפרה מסוימת של הכללים, ובמילים ברורות יותר: פריעת החוק.
תרבות זו מוכרת מימי הפלמ"ח: אימונים מפרכים ביום וסחיבת תרנגולות מן הלול בלילה. אין מדובר בפולקלור של שנות הארבעים בלבד, אלא בתופעה המוטמעת היטב, במשמעות שמייחסת התרבות הישראלית לחוק: כשישנה הצדקה ראויה לכך, הרי שהחוק משמש כהמלצה בלבד.
פרופסור אהוד שפרינצק כינה תופעה זו בשם: 'אי-ליגאליזם':
"אוריינטציה שאינה רואה בכיבוד החוק ערך בסיסי, אלא צורת התנהגות מסוימת, שניתן או לא ניתן להתנהג לפיה, על פי שיקולים של כדאיות ... " (אי-ליגאליזם בחברה הישראלית, אהוד שפרינצק, 1986). 
מה מלמד הביטוי הזה, אי-ליגאליזם, עלינו הישראלים? מה הוא מאפשר? מה הוא חוסם?
לו היינו מתחילים שוב מהתחלה, האם כך היינו בוחרים לעצב את התרבות שלנו?

באדיבות עמותת 'יסודות' - המרכז לליבון ענייני תורה ומדינה, במכללה האקדמית הרצוג