על העושק ועל העמל

 

לאחר שתי החטיבות הגדולות בספר [א'-ב', ג'], עובר קהלת לפסקאות קצרות העוברות מנושא לנושא. בפסקאות אלה יש לעיתים חזרה על דברים שנאמרו ולעיתים אף קיימת סתירה ביניהן. חוסר העקביות הוא אחד מהמאפיינים הבולטים בספר, וניתן להציע שהדבר נובע מהתבוננות מתוך נקודות מבט שונות על אותו נושא. חוסר הסדר משקף את דרך החשיבה של קהלת בנושאים אלה – חשיבה שאיננה סדורה ושיטתית, אלא נובעת ממבט קיומי המשתנה תדיר. אין כאן קו פילוסופי אחיד ועקבי אלא סדרת מחשבות שמעלה קהלת על הכתב. בחטיבות הקודמות עסק קהלת בבעיית הידיעה וההכרה של האדם את העולם, ואילו כאן הוא עובר אל הבעיה המוסרית. בפרק ד' מתבונן קהלת בחברה האנושית ומתמקד בעיוותים המוסריים הקיימים בה. 

 

1. 'ושְַׁבתְִּי אֲניִ ואֶָרְאֶה אֶת-כּלָ-העָשֲֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ...' (א-ג) בעיית העושק הינה בעיה עמוקה וקיומית עבור קהלת.

א. עיינו היטב בתיאורו של קהלת בפסוק א – מה בדיוק מטריד את קהלת בעושק? שימו לב להדגשה החוזרת בפסוק.

עמדו על ההבדל המהותי בין קהלת לשאר הספרים במקרא ביחסם לאי הצדק בעולם [אברהם בסדום, איוב, ועוד].

ב. עיינו במסגרת הפסקה (א1, ג2) מדוע מביאה אותו בעיית העושק למסקנה כה חריפה? 

 

2. 'וְרָאִיתִי אֲנִי אֶת כָּל עָמָל' (ד)

א. מהי הבעיה היסודית שמזהה קהלת בעמל האנושי (ד)? עמדו על הסתירה בין דברים אלה לדבריו בהמשך הפסקה (ה). כיצד ניתן לדעתכם ליישב את הסתירה?

ב. בפסוקים ז-ח מתאר קהלת בעיה נוספת בעמל, המכונה בפיו 'עניין רע'. לעומת זאת בפסוקים ט-יב שב ומדגיש קהלת את הפן החיובי של העמל. נסו לבאר את הסתירה בין הפסוקים! [שימו לב לדמיון בין 'אחד ואין שני' (ח) לבין 'טובים השניים מן האחד' (ט) ולאזכור הטוב והטובה בכל מקום].