על גגות דמשק

כה אמר ה' – על שלֹשה פִּשעֵי דמשק, עַזה, צֹר, אדום, בני-עמון, מואב, יהודה. ועל ארבעה לא אֲשיבֶנוּ?! (=כגמולו).
על דוּשָם בַּחֲרֻצוֹת הברזל את הגלעד (מתי? בימי חזאל?! דור שלם לפני עמוס?!);
ושִלַחתי אש בבית חֲזָאֵל, ואכלה ארמנות בן-הדד (חצי דור לפני עמוס?!);

...על שלֹשה פִּשעֵי בני-עמון,
ועל ארבעה לא אֲשיבֶנוּ?!
על בִּקעָם הָרוֹת הגלעד, למען הַרחיב את גבולם (בימי חזאל?!);

בימי יֵהוּא ויהואחז (כ-45-42 שנה) שרר שפל עמוק בישראל וצבאות זרים פשטו בהרי הגלעד והשומרון, והגיעו עד גת-פלשתים.

אלישע הנביא ניבא על כך לחזאל מלך ארם:

...מדוע אֲדֹנִי (=אלישע) בֹכֶה?
כי ידעתי
את אשר תעשה לבני ישראל רעה,
מִבְצְרֵיהֶם תְשַלַח בָּאֵש,
וּבַחֻרֵיהֶם בחרב תַהֲרֹג,
ועֹלְלֵיהֶם תְרַטֵש, והָרֹתֵיהֶם תְבַקֵעַ... (מל"ב ח', יב);

וַיִחַר אף ה' בישראל,
וַיִתְנֵם ביד חֲזָאֵל מלך ארם,
וביד בן-הדד בן חֲזָאֵל...
כי אִבְּדָם מלך ארם
וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻש (מל"ב י"ג, ג-ז);

בימים הקשים ההם, נשא נביא אלמוני (אולי מתלמידי אלישע) את נבואות "שלֹשה פִּשעֵי", נגד השכנים הרעים שניצלו את החולשה והתעללו בממלכת ישראל, תפסו שבויים ישראלים ומכרו אותם לסוחרי עבדים מעזה ומצור ומאדום (עמוס א' ו;ט).

ואילו בימי עמוס כבר שרקו את הנבואה הזאת בשומרון כנבואת ניצחון, שהרי חיילי ישראל כבר רקדו על גגות דמשק, צָפוּ באש שאכלה את ארמונות חזאל (מל"ב י"ד, כג-כח), ונקמו גם בבני עמון ובמואב, ובשכנים ממערב ומדרום. גם אמציה מלך יהודה, שניסה להרים ראש, לא הקשיב לאזהרות, ויזם קרב פנים אל פנים עם יואש מלך ישראל, הובס מבית שמש לירושלִַם (מל"ב י"ד, ח-יד).

כל מי ששמע נבואה קדומה זו מפי עמוס בשומרון בימי ירבעם בן-יואש, נזכר בשמחה ובהנאה בניצחונות הגדולים.

באדיבות אתר 929