עכשיו נראה אותך מול פלשתים

לפי הפשט יש לפרש את הפסוק הפותח כך – "בן X שנה (כך פירש ר' תנחום הירושלמי - דור אחרי הרמב"ם - בספר הביאור, מובא ב'דעת מקרא') שאול במלכו, ושתי שנים מלך על ישראל", עד שפרצה המלחמה עם הפלשתים. נפלא בעינַי, שמעתיקי המסורת הנאמנים לא ניסו להשלים מתוך השערה או בדל מידע את גילו של שאול, שנמחק ונעלם כנראה בשלב מוקדם מאד.

המלחמה הראשונה של שאול מול בני עמון התנהלה בדומה למלחמות השופטים, אהוד ויפתח, אבל הפלשתים היו שונים לחלוטין. הם השתלטו בכוח עצום וביתרון טכנולוגי מכריע. בני ישראל היו תלויים בתעשייה הפלשתית אפילו לליטוש מחרשה וקרדום (כ), ושילמו על כל ליטוש "פַּיִם" (כא), שהם 2/3 שקל - כפי שנמצא כתוב על אבני משקל (יעקב משורר, מטבעות עתיקים, ירושלים 1979, עמ' 12-13).

הפלשתים השתלטו בקלות על מערב בנימין, כנראה מפני שערי הגבעונים נתנו להם – אכן שאול נקם בהם אחר כך (שמואל ב כ"א, א) - מגבעון היה קל להשתלט על במת ההר. בזכות האחיזה החזקה של בני בנימין במורדות המזרחיים, הצליח שאול לבנות שם גרעין לוחם קבוע של 3000 לוחמים, אלפיים ממִכמָשׂ (=מכמס) צפונה אל "הר בית-אל", ואלף דרומה במחוז "גבעת בנימין" (ב).

יונתן היה הנועז והיוזם לצד אביו הזהיר – הוא הכה את הנציב הפלשתי, וכפה קרב הכרעה, אולם בשלב הראשון היתרון הפלשתי היה מכריע. הצבא הפלשתי השתלט על הגזרה הצפונית עד מכמשׂ. אנשי שאול ורבים מהתושבים התפזרו וברחו עד עבר הירדן – נותרו 600 לוחמים מול מעבר מכמשׂ, זה היה המכשול האחרון בפני הצבא הפלשתי, אבל הם חששו מלרדת למעבר, וכנראה פחדו ממארב מפתיע בשטח נחות.

באדיבות אתר 929