עוד חזון למועד

לאחר התלונה והזעקה החריפה והמפורטת בפרק א' מצפה חבקוק לתשובת ה' לדבריו (א), ונענה בפסוקים ב-ד. מפסוק ה ואילך מופיעה סדרה של חמש קינות קצרות על מפלת הכשדים, ובייחוד מלכם הרשע, הפותחות במילה 'הוי'.

ה' מצוה את הנביא לכתוב את ה'חזון' על לוחות. נעמוד על שלושה מאפיינים של החזון:

1. אופי הכתיבה (ב) – מדוע מצטווה חבקוק לכתוב ולבאר על לוחות? בדומה לתיאור הכתיבה בדברים כ"ז,ח. ולעומת שני תיאורים אלו ראו את ההוראה על כתיבת הקץ לדניאל (דניאל י"ב,ד).

2. לכתיבת הלוחות מצורפת הוראה בפסוק ג, דברי הנביא הללו הם הבסיס לניסוח של אחד מעיקרי האמונה - 'אני מאמין בביאת המשיח... ואף על פי שיתמהמה עם כל זה אחכה לו...'. להבנתם ראו את דברי הגמרא:

מאי 'ויפח לקץ ולא יכזב'  - אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: תיפח עצמן של מחשבי קיצין, שהיו אומרים: כיון שהגיע את הקץ ולא בא - שוב אינו בא. אלא חכה לו, שנאמר 'אם יתמהמה חכה לו'. שמא תאמר אנו מחכין והוא אינו מחכה - תלמוד לומר 'ולכן יחכה ה' לחננכם ולכן ירום לרחמכם'. וכי מאחר שאנו מחכים והוא מחכה, מי מעכב? - מדת הדין מעכבת, וכי מאחר שמדת הדין מעכבת, אנו למה מחכין? - לקבל שכר, שנאמר 'אשרי כל חוכי לו'. (בבלי סנהדרין צז, ב)

3. 'הִנֵּה עֻפְּלָה לא יָשְׁרָה נַפְשׁוֹ בּוֹ וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה' (ד)

הפסוק המרכזי בחזון מנגיד בין הרשע ובין הצדיק: מהו ההבדל היסודי ביניהם ובמה הוא משיב על טענתו של חבקוק? [היעזרו בפירושו של ש' אחיטוב לפסוק: 'הרשע הנה עולפה (נחלשה) נפשו, משום שנפשו אשר בו בקרבו, אינו ישרה... אבל צדיק על ידי אמונתו יחיה. אמונה היא יציבות אמת ומשפט']. בהמשך הפרק מפורט גורלו של הרשע כיצד חמשת הקינות מפתחות את העיקרון שנקבע בפסוק ד?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"