עוד הזדמנות לשבטי ישראל

אחרי הבגידה הגדולה ביהודה בימי מנשה ואמון, יש מקום למבט נבואי סלחני יותר על "מְשֻבָה ישראל" (ג', ו, יב) אשר שוּלחה בעוונותיה.

אחרי פתיחה כזאת, אנו מצפים למסקנה נבואית נחרצת, כמו זו הכתובה על ימי מנשה בספר מלכים ב (כ"א, יב-יד) – "ונטיתי על ירושלִַם את קַו שֹמרון, ואת מִשקֹלֶת בית אחאב". או כפי שיכריז ירמיהו עצמו (בימי יהויקים – ז', יב-טו; כ"ו, ו, ט) – "כְּשִלוֹ יהיה הבית הזה, והעיר הזאת תחרב מאין יושב".

והנה הפתעה מרעישה – בנבואה היחידה בירמיהו, שנזכר בה בפירוש יאשיהו המלך, ה' שלח את הנביא "צפונה", להחזיר את 'עשרת השבטים'. אם ניתנת ליהודה הזדמנות נוספת (אחרונה!) בדמותו של יאשיהו, לא ייתכן שלא יקבלו אותה גם שבטי ישראל שבצפון.

"צפונה" יכול להיות בשומרון ובגליל, במקומות שבהם נשארו ישראלים ושרדו, ויכול להיות במרחקים, בין גולי שומרון "בַּחְלַח ובְחָבוֹר, נהר גוֹזָן ועָרֵי מָדָי" (מלכים ב י"ז, ו). בלי ספק, הנביא צפה גם לעתיד הרחוק – "בימים ההֵמה", כאשר ישובו גם הגולים "מארץ צפון", "ויָבֹאוּ יַחדָו" גם גולי ישראל וגם גולי יהודה (ג', יח). אבל השליחות הקונקרטית בימי יאשיהו יועדה לישראלים שנשארו בארץ, לחבר אותם מחדש לבית ה' בירושלים ולבית דוד.

איך יודעים? ממסע הטיהור של יאשיהו עצמו (דברי הימים ב ל"ד, ה-ז):
"...ויְטַהֵר את יהודה ואת ירושלִַם;
ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי...
ויְנַתֵץ את המזבחות, ואת האֲשֵרים והפְּסִלים...
בכל ארץ ישראל, ויָשָב לירושלִַם";

בספר ירמיהו (מ"א, ה) נשמרה עדות נאמנה על הצלחת השליחות הזאת:
"ויָבֹאוּ אנשים מִשְכֶם, מִשִלוֹ ומִשֹמרון,
שְמֹנים איש...
ומנחה ולבונה בידם להביא בית ה'".

יאשיהו וירמיהו הצליחו בצפון יותר ממה שרגילים לחשוב.

באדיבות אתר 929