בניגוד לגבולות הארץ המתוארים בברית בין הבתרים, "ארץ כנען לגבולותיה" (פרק ל"ד) אינה כוללת את עבר הירדן המזרחי. מתברר בפרקנו ששאלת הגבול המזרחי תלויה בהשתתפות בני גד ובני ראובן עם כלל ישראל בקדושת "ארץ כנען".
משה שמע במילים "אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן" (ה) טון של התחמקות מהמערכה הקשה ביותר ומרד נוסף נגד ההנהגה החותרת אל ארץ האבות. התפרצותו של משה ודבריו הארוכים, משקפים את המתח העצום לקראת השלב האחרון והקשה במסע.
כאן עולה השאלה – מהו גבולנו המזרחי? האם 'שתי גדות לירדן', או רק אחת?
לשאלה הזאת יש שתי תשובות בתורה (ועד היום). "ארץ כנען לִגְבֻלֹתֶיהָ" (ל"ד, ב) שוכנת בין הים והירדן, ודרכי הסחר הגדולות של עמק החוף ושל עמק הירדן קבעו את אופיה הגיאוגרפי-היסטורי.
לעומת זה, "הארץ" של ברית בין הבתרים (בראשית ט"ו) כוללת בפירוש גם את עבר הירדן מזרחה – בין הים והמדבר.
הצעת 'חלוצים' "לִפְנֵי בְּנֵי יִשְֹרָאֵל" (טז-יט) נועדה לענות על חרדת משה מפני משבר נוסף. אבל ברקע נותרה השאלה מה יקרה אם שבטים שלמים (לא כחצי המנשה) יתנחלו מעבר לירדן מזרחה, האם הם לא יורחקו בעתיד מרוב שבטי ישראל, וייחשבו כמו עמי עמון ומואב ומדיָן, שבטים שפרשו היושבים על אדמה "טמאה"?
החשש הזה עתיד להיזכר בפירוש בוויכוח בין השבטים בספר יהושע (כ"ב, יט, כה-כח).
משה ניסח מחדש את הצעת 'חלוצים' – "אִם תֵּחָלְצוּ לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה... וְנִכְבְּשָׁה הָאָרֶץ לִפְנֵי ה' וְאַחַר תָּשֻׁבוּ וִהְיִיתֶם נְקִיִּם מֵה' וּמִיִּשְֹרָאֵל וְהָיְתָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לַאֲחֻזָּה לִפְנֵי ה'" (כ-כב) – שאלת הגבול המזרחי תלויה לא רק בהתנדבות החלוצית (וזה המקור לרעיון) אלא בקדושת הארץ. אם תשתתפו עם כלל שבטי ישראל בקדושת "ארץ כנען" תתקדש לכם גם נחלתכם המזרחית, "לפני ה'", ואם לא – הירדן יישאר גבול מזרח לארץ האבות המקודשת.
באדיבות אתר 929