עבודת ה' מתוך שלווה

במזמור קל"א, בפסוקים א-ב, מתאר המשורר את עצמו, כאשר הפנייה לה' היא לא מתוך מצוקה, אלא מתוך דבקות וראיית קטנות האדם. שקט ושלווה שורים בפסוקים אלו. בניגוד לשפע הקריאות והקולות הממלאים את מזמור ק"ל ("קראתיך"; "קולי"; "קול תחנוני"), במזמור קל"א מוזכרת דווקא הדממה: "דוממתי נפשי" (ב). המשורר נשבע שהוא 'משוה ומדומם' את נפשו.

המצב הנפשי בו שרוי משורר מזמור קל"א, שונה בתכלית מהמצב הנפשי בו שרוי משורר מזמור ק"ל. ניתן לומר, שבמזמור ק"ל היו שני שלבים ראשונים בדרכו של המחפש את ה': השלב הראשון הוגדר כתשובה מיראה, קשר עם ה' מתוך המצוקה והפחד. השלב השני הוגדר כתשובה מאהבה, קשר עם ה' מתוך הרצון לדבוק בו ולאהוב אותו. שני השלבים הללו מלווים בסערה, בפעילות ובקולות. התשובה מאהבה, המתוארת במזמור ק"ל, היא עדיין תשובה של חיפושים. השב עדיין לא מצא את דרכו המיוחדת לה'. הוא בודק ומתלבט, ומשתף את הסובבים אותו בחיפושיו ובחוויותיו.

במזמור קל"א מתואר שלב שלישי, חיבור לה' ותשובה מאהבה בדרגה גבוהה יותר - של אדם שכבר מצא את דרכו, ולכן הוא חי בשקט ובשלווה. זוהי הדרגה הגבוהה, אליה לא הגיע משורר מזמור ק"ל.

ייתכן, שרמז לשלושת השלבים הללו ניתן למצוא גם בשלושת חגי תשרי. ידוע ההבדל בין ראש השנה ובין יום הכיפורים: ראש השנה הוא החג של התשובה מיראה, של המלכת ה' בדרך של "ובכן תן פחדך על כל העמים". יום הכיפורים הוא חג של תשובה מאהבה. גזר הדין נחתם, והאדם משתוקק להתחבר לבוראו, אך תשובה זו היא מתוך תפילה וזעקה לה', יום שלם שבו האדם נמצא בבית הכנסת ומדבר עם קונו. השלב השלישי מגיע בסוכות. בחג זה מגיע האדם לאהבה של רוגע, ישיבה בסוכה ועבודת ה' מתוך שלווה ושמחה. בחודש תשרי עובר כל יהודי בשלושת התחנות, בשלושת השלבים, מתוך תקווה שהתשובה מיראה בתחילת החודש, תהפוך לתשובה מאהבה ודבקות בה' בסופו.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא מתוך הספר "וביום צום כיפור יחתמון" בהוצאת תבונות