עבד ה'

פרקנו כולל נבואה מיוחדת במינה (המתחילה כבר בסוף פרק נ"ב) העוסקת בגורלו של עבד ה׳. הנבואה פותחת בתיאור המהפך במצבו של העבד. משפל בזיון וייסורים, אל הצלחה (נ"ב,יג-טו). לאחר מכן מצוטטים דברי הגויים המתארים את המהפך שחל בתפיסתם ביחס לעבד ולסיבת ייסוריו (נ"ג,א-ו). הנבואה חותמת בהבטחה אלוקית שהעבד יקבל שכר על ייסוריו הרבים (יא-יב).

א. השורש נש"א הוא שורש מרכזי בנבואתנו. הוא מופיע בפתיחתה (נ"ב,יג), באמצעה (נ"ג,ד) ובסופה (נ"ג,יב). מה היחס בין המופע הראשון לשניים הבאים, וכיצד הם מבטאים את הרעיון המרכזי בנבואתנו?

ב. הנבואה פותחת בתיאור המהפך הדרמטי במצבו של עבד ה׳. בעבר מצבו היה שפל. מצב זה מתואר בהרחבה בדברי הגויים: ׳וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה׳. מהו מקורו של הנגע לפי פסוק זה? במה צדקו ובמה טעו העמים ביחס לנגעו של העבד (פס׳ ה)?

ג. כמו בנבואות אחרות בספר העוסקות בעבד ה׳, גם בנבואתנו לא ברור האם העבד הוא דמות אישית או סמל לעם ישראל כולו. נסו להכריע מיהו העבד בפרק הזה. התמקדו בהקשרה של נבואתנו בספר, ושימו לב לזיקה המילולית בין סוף הנבואה הקודמת (נ"ב,י) לתחילת נבואתנו (נ"ג,א).

ד. לסיכום, מה משמעותה ותכליתה של הגלות על פי נבואתנו? 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"